עמוד הבית >> חיפוש מורחב
סינון לפי קטגוריות
אחרונים
גדולי תורה בדורות אחרונים
מקרא, משנה וגמרא
ראשונים
המאה העשרים
המלחמה הקרה
המשטרים הטוטליטרים
העולם מהמחצית השניה של המאה העשרים
העת החדשה
העת העתיקה
ימי הביניים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
אישים בתולדות הציונות
הישוב בארץ בימי מלחמת העולם השניה
הציונות עד 1918
ימי המנדט הבריטי
מבשרי הציונות 1812-1882
עולם התורה בא"י טרם הקמת המדינה
התיישבות מאז 1967
ימי המנדט
ישראל 1948 -1967
עד 1882
עליה ראשונה
עלייה שניה
אשה
גבר
לא רלוונטי
אירועים פוליטיים
אישים בתולדות מדינת ישראל
ארועים בטחוניים
ארועים בתחום התרבות והאומנות
ארועים כלכליים
הקמת ישובים
מבצעי עלייה
עולם התורה במדינת ישראל
אינתפאדה ראשונה
אינתפאדה שניה
המערכה מול האיום הבלתי קובנציונלי
המערכה מול הטרור 1964-1982
המערכה מול הטרור העזתי
הסכמי אוסלו
התשה
מלחמת העצמאות
מלחמת יום כיפור
מלחמת לבנון הראשונה והשנייה
פעולות תגמול וקדש
ששת הימים
ההתיישבות בשטחי יש"ע
ההתיישבות הציונות דתית
המזרחי והפועל המזרחי בימי המנדט
הנהגה ציונות דתית
הרב קוק ותלמידיו
ההתמודדות היהודית
חסידי אומות העולם
מעליית הנאצים עד מלחמת העולם
שלב הגטאות
שלב ההשמדה
כיתה ו
כיתה ז
כיתה ח
כיתה ט
כיתה י
כיתה יא
לימודי הגבר
העת החדשה המוקדמת
התקופה המודרנית
איטליה
אימפריה עותומנית
אמריקה
ארצות הבלקן
ארצות המזרח התיכון
ארצות השפלה
אשכנז
אתיופיה
בבל
בריטניה
מזרח אירופה
ספרד
סקנדינביה
צפון אפריקה
צרפת
תימן
סינון לפי אזורים
סינון לפי תאריך / שנה
יום
עד
חודש
שנה
משנה
עד שנה
מחודש
עד חודש
מיום
עד יום
שדה יעקב
הדרך הייתה קשה. המוסדות הציוניים לא התלהבו מאפשרות הקמתו של יישוב חקלאי על ידי בני הציונות הדתית. בשלב מסוים עלו אנשי “הפועל המזרחי” על הקרקע בעמק יזרעאל, גם ללא אישור הגורמים המוסמכים. ארבע שנים נמשך המאבק שבו היו מעורבים גורמים בארץ ובחו”ל, ואף נדרשה מעורבותו של הרב קוק, שקרא לתמוך במתיישבים שהם “נוצרי תורה ושומרי […]
אם אשכחך ירושלים
לוחמי הלגיון הירדני לא האמינו לכמות הלוחמים הכשירים שנותרו בין בתיו ההרוסים של הרובע היהודי ביום הכניעה – י”ט באייר תש”ח (28.5.1948). כאלף וחמש מאות איש הורשו לעבור דרך שער ציון אל האזור היהודי. כשלוש מאות שבויים, וביניהם (בניגוד להסכמים) גם אזרחים ופצועים קשה (ורופאים ואחיות שהתנדבו להישאר עימם), נלקחו למחנה השבויים בעבר הירדן. תמה […]
אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה
מבקש האלוקים (הרב הלל צייטלין)
בכ”ט באלול תש”ב (11.9.1942) הובל הרב הלל צייטלין אל כיכר השילוחים שבגטו ורשה. לאחר שהטמין באדמה את כתביו האחרונים (שלא נמצאו עד היום, ובהם גם תרגום הזוהר לעברית), יצא הרב בן השבעים ואחת אל המרצחים הנאציים, כשהוא לבוש בטלית ואומר את הווידוי. פרשת חייו הסוערת של צייטלין החלה שבעים ואחת שנה קודם לכן בבית חב”די […]
