עמוד הבית >> חיפוש מורחב

סינון לפי קטגוריות

  • גדולי ישראל +
  • היסטוריה כללית +
  • הציונות +
  • התיישבות בארץ +
  • ללא קטגוריה
  • מגדר +
  • מדינת ישראל +
  • מערכות ישראל +
  • ציונות דתית +
  • שואה +
  • תוכנית לימודים בהסטוריה בחמ"ד +
  • תולדות עם ישראל +
  • תפוצות ישראל +

סינון לפי אזורים

סינון לפי תאריך / שנה

  • לועזי
  • עברי

יום

עד

חודש

עד

שנה

עד

נקה >>

אולי יכול לעניין אותך

תחי האחדות הלוחמת

הימים היו קשים מנשוא. מחוץ שכלה החרב, אימי השואה הלכו והתבררו, ומבית עמד הישוב היהודי על סיפה של מלחמת אחים. המחלוקת בין אנשי “ההגנה” לאצ”ל וללח”י בדבר השאלה האם להלחם בבריטים, או להמתין לקיום הבטחתם למתן עצמאות ליהודים עם תום המלחמה, הביאה לימי ה”סזון” הנוראים בהם הוסגרו לוחמי מחתרת בידי האויב. אולם, כעת תמה המחלוקת. […]

להמשך קריאה >>

תורה במגדל (פטירת המהר”ם מרוטנברג)

אלף תשובות בכל חלקי התורה; פסקי הלכה בכל תחומי החיים; עמידה תקיפה לצד העניים והעשוקים בד בבד עם שמירה על סדרי הקהילות; כתיבת הפיוטים “הנרות הללו” לחנוכה ו”שאלי שרופה באש” על שריפת התלמוד בפריז. פעילותו המסורה של רבי מאיר (המהר”ם) מרוטנברג (יליד 1220) להעמקה בתורה ולהפצתה, הפכו אותו לגדול יהדות אשכנז בימיו. באחרית ימיו ניסה […]

להמשך קריאה >>

ויזתא

הוא מתואר לעיתים כבן־זקונים (וזה פירוש שמו בפרסית עתיקה) חביב. אמנם בפועל, מדובר כנראה באחד מראשי כוחות הרשע האנטישמיים שחוסלו בידי לוחמי המגן היהודיים ביום י”ג באדר, ברחובות שושן ובשאר ערי האימפריה הפרסית. את ויזתא ואת חבר מרעיו תלו היהודים על עץ ביום י”ד באדר. מי ש”תלה אותו על עציץ” אלפי שנים מאוחר יותר, היה […]

להמשך קריאה >>

“דלתי לאורח אפתחנו” (פטירת המהרש”א)

פירושיו לתלמוד הבבלי, הן על חלק ההלכות והן על האגדות, הפכו לנכסי צאן ברזל של לומדי התורה, והם נלמדו בכל הישיבות מפולין וליטא ועד צפון אפריקה. עד היום אין כמעט מי שלומד את פירוש “התוספות” על הגמרא ולא נעזר בחידושיו ובהסבריו של המהרש”א. פירושיו לאגדות חז”ל גדושים ברעיונות ובתובנות בענייני מוסר ואמונה. את שם משפחתו, […]

להמשך קריאה >>