עמוד הבית >> חיפוש מורחב
סינון לפי קטגוריות
אחרונים
גדולי תורה בדורות אחרונים
מקרא, משנה וגמרא
ראשונים
המאה העשרים
המלחמה הקרה
המשטרים הטוטליטרים
העולם מהמחצית השניה של המאה העשרים
העת החדשה
העת העתיקה
ימי הביניים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
אישים בתולדות הציונות
הישוב בארץ בימי מלחמת העולם השניה
הציונות עד 1918
ימי המנדט הבריטי
מבשרי הציונות 1812-1882
עולם התורה בא"י טרם הקמת המדינה
התיישבות מאז 1967
ימי המנדט
ישראל 1948 -1967
עד 1882
עליה ראשונה
עלייה שניה
אשה
גבר
לא רלוונטי
אירועים פוליטיים
אישים בתולדות מדינת ישראל
ארועים בטחוניים
ארועים בתחום התרבות והאומנות
ארועים כלכליים
הקמת ישובים
מבצעי עלייה
עולם התורה במדינת ישראל
אינתפאדה ראשונה
אינתפאדה שניה
המערכה מול האיום הבלתי קובנציונלי
המערכה מול הטרור 1964-1982
המערכה מול הטרור העזתי
הסכמי אוסלו
התשה
מלחמת העצמאות
מלחמת יום כיפור
מלחמת לבנון הראשונה והשנייה
פעולות תגמול וקדש
ששת הימים
ההתיישבות בשטחי יש"ע
ההתיישבות הציונות דתית
המזרחי והפועל המזרחי בימי המנדט
הנהגה ציונות דתית
הרב קוק ותלמידיו
ההתמודדות היהודית
חסידי אומות העולם
מעליית הנאצים עד מלחמת העולם
שלב הגטאות
שלב ההשמדה
כיתה ו
כיתה ז
כיתה ח
כיתה ט
כיתה י
כיתה יא
לימודי הגבר
העת החדשה המוקדמת
התקופה המודרנית
איטליה
אימפריה עותומנית
אמריקה
ארצות הבלקן
ארצות המזרח התיכון
ארצות השפלה
אשכנז
אתיופיה
בבל
בריטניה
מזרח אירופה
ספרד
סקנדינביה
צפון אפריקה
צרפת
תימן
סינון לפי אזורים
סינון לפי תאריך / שנה
יום
עד
חודש
שנה
משנה
עד שנה
מחודש
עד חודש
מיום
עד יום
עסק הביש
בח’ בשבט תשט”ו (31.1.1955) הגיעה לשיאה הטראגי פרשת “עסק הביש” שהסעירה את ישראל בשנות החמישים והשישים. הרופא ד”ר משה מרזוק מקהיר והמהנדס שמואל (סמי) עזר מאלכסנדריה, מנהיגיה של קבוצת צעירים יהודים ציוניים שגויסו במצרים בשנת 1951 ליחידת המודיעין 131 כדי לסייע למדינת ישראל, הועלו לגרדום. הקבוצה נתפסה לאחר שהופעלה במסגרת יוזמה ישראלית כושלת. המטרה הייתה לסכסך בין בריטניה למצרים […]
אמנו
הפגישה על יד הבאר, העבודה שבע ועוד שבע שנים, העקרות והציפייה, האהבה הגדולה וסיפורי החסד והרחמים. במשך אלפי שנים הפכה רחל אמנו (“מאמע רחל” בפי יהודי אשכנז) לאם “המבכה על בניה כי איננו”. קִברה בבית לחם (שגם אם ייחוסו המדויק אינו ברור, התקדש בדמעותיהן של בנות ישראל), הפך למקום שאליו פנו כל המבקשים לשטוח את […]
“מעריב”
בעיצומם של ימי מלחמת העצמאות, בה’ באדר א’ תש”ח (15.2.1948), אירע מהפך בעיתונות העברית. כל עובדי העיתון “ידיעות אחרונות”, בראשותו של העורך – העיתונאי המיתולוגי ד”ר עזריאל קרליבך – פרשו מ”ידיעות” והקימו את “מעריב”. העיתון החדש, על פי מאמר המערכת הראשון, נועד להיות “עיתון של אנשים מכל שכבות העם – בעד אנשים מכל שכבות העם”. […]
ליצור את “העברייה החדשה” (רחל כצנלסון שזר)
“לפני פרעות קישינב חייתי בשיכרון גמור של התבוללות”, כתבה על עצמה רחל כצנלסון שזר, שכמו רבים מבני דורה, גדלה בבית מסורתי והלכה תחילה שבי אחר פיתויי התרבות הרוסית. בעקבות הפרעות, החליטה רחל לעלות לארץ ולהצטרף לחלוצי העלייה השנייה בגליל. לצד עבודתה בחקלאות, החלה לטפח פעילות תרבותית וספרותית בקרב חברותיה, מתוך רצון “לגלות את עולמה הפנימי […]