עמוד הבית >> חיפוש מורחב
סינון לפי קטגוריות
אחרונים
גדולי תורה בדורות אחרונים
מקרא, משנה וגמרא
ראשונים
המאה העשרים
המלחמה הקרה
המשטרים הטוטליטרים
העולם מהמחצית השניה של המאה העשרים
העת החדשה
העת העתיקה
ימי הביניים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
אישים בתולדות הציונות
הישוב בארץ בימי מלחמת העולם השניה
הציונות עד 1918
ימי המנדט הבריטי
מבשרי הציונות 1812-1882
עולם התורה בא"י טרם הקמת המדינה
התיישבות מאז 1967
ימי המנדט
ישראל 1948 -1967
עד 1882
עליה ראשונה
עלייה שניה
אשה
גבר
לא רלוונטי
אירועים פוליטיים
אישים בתולדות מדינת ישראל
ארועים בטחוניים
ארועים בתחום התרבות והאומנות
ארועים כלכליים
הקמת ישובים
מבצעי עלייה
עולם התורה במדינת ישראל
אינתפאדה ראשונה
אינתפאדה שניה
המערכה מול האיום הבלתי קובנציונלי
המערכה מול הטרור 1964-1982
המערכה מול הטרור העזתי
הסכמי אוסלו
התשה
מלחמת העצמאות
מלחמת יום כיפור
מלחמת לבנון הראשונה והשנייה
פעולות תגמול וקדש
ששת הימים
ההתיישבות בשטחי יש"ע
ההתיישבות הציונות דתית
המזרחי והפועל המזרחי בימי המנדט
הנהגה ציונות דתית
הרב קוק ותלמידיו
ההתמודדות היהודית
חסידי אומות העולם
מעליית הנאצים עד מלחמת העולם
שלב הגטאות
שלב ההשמדה
כיתה ו
כיתה ז
כיתה ח
כיתה ט
כיתה י
כיתה יא
לימודי הגבר
העת החדשה המוקדמת
התקופה המודרנית
איטליה
אימפריה עותומנית
אמריקה
ארצות הבלקן
ארצות המזרח התיכון
ארצות השפלה
אשכנז
אתיופיה
בבל
בריטניה
מזרח אירופה
ספרד
סקנדינביה
צפון אפריקה
צרפת
תימן
סינון לפי אזורים
סינון לפי תאריך / שנה
יום
עד
חודש
שנה
משנה
עד שנה
מחודש
עד חודש
מיום
עד יום
זלדה
היא נולדה למשפחה חב”דית באוקראינה, גדלה בירושלים ועסקה בהוראה בירושלים ובחיפה, כשהיא טובעת חותם של אהבה, חום והערכה לתלמידיה. אותם תלמידים זכרו אותה, גם עשרות שנים לאחר פטירתה, כמי שעיבְּתה את אישיותם. תלמידהּ, עמוס עוז, סיפר כי: “ללעג, לכל לעג שהוא, קראה מורה־זלדה בשם רעל. לשקר קראה נפילה או שבירה. לעצלות קראה בשם עופרת. לרכילות […]
הלקאה תחת הלקאה (ליל המלקות)
“חייל עברי שנפל בשבי האויב, ‘נידון’ על ידי ‘בית דין’ של צבא הכיבוש הבריטי למלקות. אנו מזהירים את ממשלת הדיכוי מפני הוצאה לפועל של עונש משפיל זה. אם הוא יוצא אל הפועל, יוטל אותו עונש על קציני הצבא הבריטי. כל אחד מהם יהיה עלול ללקות 18 מלקות“. האזהרה של מפקדת האצ”ל הייתה ברורה. הבריטים לא […]
בשתים, שתים ושלושים (גבעת התחמושת)
הבעיה המרכזית שהטרידה את מפקדי העיר ירושלים עם תחילת מלחמת ששת הימים, הייתה החשש שמא הירדנים ינסו להשתלט על המובלעת הישראלית המנותקת בהר הצופים. היה צורך חיוני לפרוץ את הדרך אל ההר דרך שכונותיה הצפוניות של הבירה, וחטיבת המילואים של הצנחנים נשלחה לקרב. ללוחמים לא היה מידע מלא על כך שסמוך לקו הגבול העירוני הוקם […]
גדוד נהגי הפרדות
מלחמת העולם הראשונה השתוללה במלוא עוזה, ובקרב המגורשים היהודיים מארץ ישראל שהתרכזו במצרים, הלכה וגברה הדרישה לסייע לבריטים לשחרר את הארץ מידי הטורקים. הבריטים, שנלהבו פחות מרעיון שיחייב אותם בעתיד לגמול לציונים במטבע מדיני, הציעו ליהודים אפשרות לשרת ביחידות עורפיות. זאב ז’בוטינסקי, שלחם למען גיוס יהודים לצבא, הסתייג והעדיף לפעול למען הקמת יחידה קרבית. ואילו […]