הכינוס בחדרו הקטן של יצחק בן צבי ביפו בליל שמחת תורה, כ”א בתשרי תרס”ח (20.9.1907), היה חשאי. חברי הקבוצה, צעירים בני העלייה השנייה ובראשם ישראל שוחט ואלכסנדר זייד, החליטו לפעול כדי להעביר את השמירה על המושבות החדשות לידיים יהודיות. הארגון נקרא על שמו של שמעון בר גיורא, מנהיג המרד ברומאים. סיסמת הארגון, “בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום”, נלקחה מתוך שיר “הבריונים” של יעקב כהן, שהוקדש לכבוד קנאֵי ירושלים בימי בית שני. אחרי מאמצים רבים, הצליחו חברי הקבוצה לקבל לידיהם את האחריות על השמירה במושבות הגליל, ובהמשך שינו את שם הארגון ל”השומר”. מראה השומרים הגליליים חמושים ודוהרים על סוסים, תוך שהם מחקים את מנהגי שכניהם הבדואים ולבושם, הלהיב את הנוער היהודי בגולה. אותו נוער ראה במחדשי כוח המגן העברי את תמצית היהודי החדש, ובשל כך תנועת הנוער הציונית הראשונה נקראה “השומר הצעיר”. לימים, הפכה התשתית שהקימו אנשי “השומר” לבסיס להקמת ארגון ההגנה. בדור האחרון פועל ברחבי הארץ ארגון “השומר החדש”, שאנשיו מסייעים לחקלאים להתמודד עם אתגרי ביטחון ופשיעה.
