מאות מאמרים וספרים ניסו לנתח את כשלונו הגדול של המודיעין הישראלי שלא צפה את המתקפה הסורית והמצרית שתואמה ליום הקדוש בשנה. התפיסה (“הקונספציה”) של “סבירות נמוכה”, למלחמה הביאה לכך שגם בט’ בתשרי תשל”ד (5.10.1973) פחות מיממה לפני שהחלו הקרבות, העדיפו רוב הבכירים במערכת המודיעין להתעלם מתצלומי האויר של כוחות האויב הנערכים לפלישה, מאזהרתו של המלך חוסיין ומתחנוניהם של קצינים זוטרים שהתריעו מהאסון העומד בשער. רק המסר שהעביר בליל יום כיפור עצמו סוכן המוסד המסתורי “בבל”, אשרף מרואן המצרי, ולפיו המלחמה עומדת בפתח שכנע את ראשי מערכת הבטחון והמדינה להתחיל בתהליך של גיוס מילואים מוגבל, מעט מדי ומאוחר מדי. צופרי האזעקה שיללו בצהרי יום כיפור נחרתו בתולדות מדינת ישראל והשפיעו על תודעתו של דור שלם. מלחמת הגבורה של הכוחות המעטים שעמדו מעטים מול רבים מול הפולש, מסירותם של לוחמי המילואים ואומץ ליבם הצליחו תוך קרבנות מרובים להביא למהפך במלחמה ולהדיפת האויב. זכרונו של חטא היוהרה והשאננות נשאר כאות אזהרה לדורות.
