השר משה

תורת הרב קוק

תקוה לגאולה ולהיות לעם בארצינו, ואנו מחכים בכל יום שיבא משיח צדקנו, ולמה תחסר בנו האהבה לארץ מולדתינו ע"י השתדלותינו באורח ישרה יותר מע"י אמונתינו הברורה להיות עינינו ולבינו בארץ ד'. אהבתינו לארץ המולדת בא מהכרת טובה, ואנו לא נשכח גם בהיותינו בארץ, ונכבד ונאהב מאד את העמים אשר חסינו בצלם בחוקי חסד וצדק. וביותר יש להתפלא על מה שאומר שהגאולה תהי' ע"י שיתאחדו כל העמים לתן לנו ארץ אבותינו, א"כ למה לא נשתדל בהתאחדות הזה, ושנהי' מוכשרים לה. וכי מה שאנו משתדלים ומסכימים להשתדל איננה עצת ד', אדרבא הישיבה בחבוק ידים נראה כמנסה את ד'. האמונה השלמה תורה שכל מה שיעשה האדם לטוב הכל הוא נסבה מאת ד', וכן תורה גם הבינה הישרה. ומה שאומר, שהאנשים שעלה בידם יסוד מדיני ליהודים היו כמו נתעים אחרי שבתי צבי, אין דנים כאן מכללות, אנו צריכים להבחין את העניין אשר לפנינו לפי ענין הזמן, ואם זה הזמן יש ע"ז חשבון ודעת, אנו צריכים לעשות באופן היותר רצוי, ובזהירות מהיזק חמרי ורוחני. ומה שמביא ראי' מר"מ מונטיפיורי ז"ל, אין ראי' מאיש יחיד על אומה שלמה. גם אין אנחנו תינוקות לומר למדו מאדם גדול, אנחנו צריכים להבין בעצמינו את חובתינו.