הכתובת הייתה רשומה על הקיר באותיות של קידוש לבנה. התראות אין ספור ניתנו למנהיגיה של ברית המועצות, אולם אלו מיאנו להאמין כי גרמניה הנאצית תפר את הסכם השלום עימם ותתחיל במלחמה. בבוקר כ”ז בסיוון תש”א (22.6.1941) התבררה טעותם של המנהיגים הסובייטים. ארבעה מיליון חיילים גרמניים ובעלי בריתם חצו את הגבול במסגרת “מבצע ברברוסה” לכיבושה של ברית המועצות, ודהרו כמעט באין מפריע ברחבי האימפריה הקומוניסטית. בימים הראשונים למלחמה חוסל לחלוטין חיל האוויר הרוסי, על אלפי מטוסיו, ומיליוני חיילים רוסיים נהרגו או נפלו בשבי. תוך זמן קצר שלטו הגרמנים על מרחביה של אוקראינה, כיתרו את לנינגרד ועמדו בשעריה של מוסקווה. אולם, לאחר ההלם הראשוני התנערו הרוסים והחלו להשיב מלחמה. הנחישות הרוסית, משאבי כוח האדם הבלתי נדלים ותנאי מזג האוויר הקשים (שהגרמנים לא היו רגילים להם), הביאו בהדרגה למהפך במלחמה ולנפילתה של גרמניה בתום ארבע שנים נוספות של מלחמה אכזרית מאין כמותה. עבור היהודים, סימל מבצע ברברוסה את ראשיתו של השלב הקטלני ביותר של השואה – שלב “הפתרון הסופי”.
