המצודה הצלבנית העתיקה המשקיפה על הנוף המדהים של דרום לבנון ושל הגליל העליון היוותה במשך מאות רבות של שנים מוצב אסטרטגי ראשון במעלה. את מיקומה ואת חשיבותה של מצודת הבופור זיהו גם מפקדי ארגוני המחבלים שפעלו בדרום לבנון משנות השמונים, וממנה טיווחו את יישובי הגליל. עם כניסת צה”ל ללבנון במבצע שלום הגליל, נשלחו פלוגת ההנדסה והסיירת החטיבתית של גולני להשתלט על המקום. קשיי הדרך ופקודות לא ברורות עיכבו את תחילת הקרב, אולם בסופו עלו הלוחמים על ההר. שעות ארוכות של קרבות פנים אל פנים במחילות, בבונקרים, בתעלות הקשר ובמעלה התלול והחשוף לאש האויב הסתיימו כאשר עם שחר, ט”ז סיוון תשמ”ב (7.6.1982) הונף דגל ישראל על ההר. שישה לוחמים ובהם מפקד סיירת גולני, גוני הרניק, שכבר היה למעשה משוחרר מהצבא אך התנדב למשימה, נפלו במערכה. הרניק ולוחם נוסף קיבלו עיטורים על חלקם בקרב. הבופור שימש שנים ארוכות כמוצב שבו שהו חיילי צה”ל שהגנו על גבול הצפון, וספרים, סרטים ושירים נכתבו על אודותיו. עם נסיגת צה”ל מלבנון, הפך המקום לעמדה של ארגון החיזבאללה.