העולם היה בהלם. חיילים גרמניים צוהלים טיפסו ברגל לפסגת מגדל אייפל, והניפו עליו את דגל צלב הקרס. בשדרות השאנז אליזה צעדו חיילים ופרשים נאציים גאים בניצחונם. בח’ בסיוון ת”ש (14.6.1940), לאחר מספר שבועות של קרבות, השלימו הגרמנים את כיבוש פריז, ובירתה הנוצצת של האימפריה הצרפתית המפוארת נפלה לידיהם כפרי בשל. שנים של רפיון רוחני, חברתי כלכלי וצבאי, ביחד עם תפיסה תבוסתנית ושוחרת שלום בכל מחיר שרווחה בצרפת בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה הגיעו לסופם הבלתי נמנע. אל מול צרפת החלשה, שלא השכילה לחסל באיבו את האיום הנאצי, הפגינה גרמניה יכולת צבאית חסרת תקדים בעוצמתה, והביאה את יוקרתו של היטלר לשיא של כל הזמנים. חושך ירד על עיר האורות. הגרמנים ומשתפי הפעולה שלהם ממשטר וישי החלו תוך זמן קצר ליישם את המדיניות האנטישמית כלפי היהודים. רוח הלחימה שהפגין צ’רצ’יל, מנהיג המדינה השכנה שנותרה במערכה לבדה, סייעה למערב לשרוד אל מול האימה הנאצית. לאחר ארבע שנות אימים ומיליוני הרוגים, החזירו בעלות הברית לפריז את חירותה.
