שמעון מאיר זידלפלד נולד בהונגריה (1849) למשפחה אורתודוקסית, והיה נצר לשושלת רבנים מפוארת. הוא עצמו התחנך במוסדות הונגריים, למד רפואה והחל לפרסם מאמרים בתחום בריאות הנפש והפילוסופיה. זידלפלד, שהעיד על עצמו כי חש “גרמני גמור” והתכחש לחלוטין ליהדותו, שינה את שמו ל”מקס נורדאו” ונשא אישה נוצרייה. בהדרגה, הפך נורדאו לאחד מהוגי הדעות החשובים באירופה. הוא נדד בין פריז, לונדון ומדריד, ומאמריו וספריו על האומנות, על התרבות ועל הפילוסופיה האירופית זכו לתהודה רבה. למרות התבוללותו, לאחר שנפגש עם הרצל החליט נורדאו להקדיש את חייו לרעיון הציוני. הוא כיהן כסגנו של הרצל והיה מראשי התנועה הציונית וזרם “הציונות המדינית”. קרא ל”יהדות השרירים” – טיפוח הכוח הגופני בקרב צעירים יהודיים בעולם, במגמה להביא לארץ “גברים עמוקי חזה, דרוכי אברים ועזי מבט” שיאפשרו ליהודים להשתחרר מחולשת הגלות. קריאתו זו הביאה לייסודן של אגודות ספורט רבות ברחבי העולם היהודי. נפטר בו’ בשבט תרפ”ג (23.1.1923) ונקבר בתל אביב. על שמו נקראו רחובות ברחבי הארץ, היישוב נורדיה וקבוצת הכדורגל שהתפלגה מבית”ר ירושלים – בית”ר נורדיה.
