“לידתו וחייו סתומים בחידה”, כך נכתב על מצבתו של מר שושני, אחד מאישי הרוח המופלאים שהיו לעם היהודי במאה העשרים. הוא נפטר ביום כ”ו בטבת תשכ”ח (26.1.1968) במונטווידאו שבאורוגוואי. רבים ניסו להתחקות אחרי עקבות חייו של הגאון שנקרא, כנראה, הלל פרלמן. היה דובר שלושים שפות, זכר על פה את כל הספרות התורנית, המדעית והפילוסופית, והסתובב בשלוש יבשות כהלך מוזנח. ככל הנראה, הוא נולד ב1895 ברוסיה, היה מתלמידיו של הרב קוק בארץ ישראל, נדד ברחבי ארצות הברית ובצפון אפריקה, ונפל לידי הנאצים בפריז. שם, הצליח להתחמק בטענה כי הוא מוסלמי. טענה זו אומתה על ידי חכם מוסלמי מקומי שבחן אותו במשך שעות, וטען כי הוא אחד הבקיאים בעולם במורשת האסלאם. בין מאות התלמידים שהעריצוהו היו אלי ויזל, הרב מניטו והפילוסופים עמנואל לוינס ושלום רוזנברג. הוא הקפיד כל העת להעלים את זהותו, ולהיקרא בשם “שושני”. לא השאיר אחריו מורשת כתובה, אך הנחה את תלמידיו כיצד לשלב הלכה ואגדה, חוכמה ומדע. יובל שנים אחרי מותו, עדיין מתחקים רבים אחרי עקבות תורתו.
