לגאורג דווקיץ, הנספח הימי בשגרירות גרמניה בדנמרק הכבושה ומי שלימים קיבל את אות חסיד אומות העולם, היה ברור שצריך לעשות משהו ומייד. הידיעות שהגיעו לשגרירות שבה עבד היו ברורות. תוך מספר ימים יפשטו אנשי הס”ס על ערי דנמרק, יעצרו אלפי יהודים ויגרשו אותם אל מותם. דווקיץ, שכבר ערך בעצמו בירור ראשוני עם ממשלת שוודיה השכנה והניטרלית בדבר האפשרות שזו תקלוט את היהודים שיוברחו מדנמרק, פנה בכ”ח באלול תש”ג (28.9.1943) לפוליטיקאים דניים שעימם היה בקשר, ואלו מצידם הפעילו מייד את המחתרת המקומית. כתשעים אחוז מיהודי דנמרק נאספו בחשאי תוך ימים ספורים למקומות מסתור שהוכנו בחופה המזרחי של המדינה, ועשרות סירות דיג הבריחו אותם  דרך הים לשוודיה שקיבלה אותם ברצון. רק כחמש מאות יהודים (פחות מעשירית מיהודי המדינה) נתפסו בידי הגרמנים ונשלחו לטרזינשטט, אולם הדרישה הדנית שלא יאונה להם רע סייעה לכך שרובם נותרו בחיים. היו מהדנים שביצעו את ההברחה תמורת בצע כסף, אך ככלל, העם דני נרתם כולו למבצע ההצלה וזכה לתהילת עולמים על התנהגותו בימים אפלים.

בכ”ט באלול תשל”א (19.9.1971) סיכמה מדינת ישראל שנה לא פשוטה. הטרור הרים ראש בלבנון וברצועת עזה, ופעולות צבאיות אינטנסיביות נדרשו כדי לחסלו. פעילותה של תנועת ה”פנתרים השחורים” שקראה לצדק חברתי הגיעה בשנה זו לשיא, ופעולותיה עוררו דיון ציבורי נוקב. במגזר הערבי, מחוץ לתשומת הלב של הציבוריות הישראלית, נוסדה באותה השנה התנועה האסלאמית, שיובל שנים מאוחר יותר תהפוך לגורם דומיננטי מאוד בפוליטיקה הישראלית. ובכל זאת, כדי לרומם את אווירת החג המתקרב, ביקשה הנהלת קול ישראל מיוצרים שונים לכתוב יצירות לכבוד ראש השנה. אחת היוצרות, שנחשבה כבר באותה עת כמשוררת הלאומית – נעמי שמר, החליטה לכתוב שיר קצר ולהקדיש אותו לאמה, רבקה ספיר. השיר שבקע ממקלטי הרדיו בערב החג של אותה השנה הפך מייד לקלסיקה ישראלית, המשלבת ישן וחדש. “תפילה נושנה”, עם תקווה ש”יפה ושונה תהיה השנה”. הדימוי המסורתי של “נר נשמה”, עם תיאור צמיחת החצב המבשר את בא הסתיו, קנה לו אוהדים רבים. “בראש השנה, בראש השנה, ליבנו ענה בתפילה נושנה, שיפה ושונה תהא השנה, אשר מתחילה לה היום”. שנה טובה.

“אתם עומדים על סף השחרור, בקרוב תגיעו לארץ החרות ותתגשם שאיפתכם לבנות את ארץ ישראל … ובנו את ארצכם כך שתהיה לכל היושב בה מקור של חופש וזכות קיום ולא תדעו עוד מלחמה”, יופ וסטרוייל  סיים את דבריו ונפרד לשלום מהקבוצה. עוד כמה עשרות נערים יהודים עברו הלילה בהדרכתו את הגבול . הוא פנה לחזור לרוטרדם שם עבד כמנהל בית הספר. עליו לעבוד כרגיל, כדי שאיש לא יחשוד במעשיו בלילות. וסטרוויל   נולד בשנת 1899  ונודע כאישיות ייחודית. הוא דגל בהימנעות מאלימות בכל מחיר ופיתח שיטות חינוך חדשות וייחודיות שהתפרסמו בכל הולנד. כאשר החלו הנאצים לגרש את יהודי הולנד להשמדה, הוא החליט לא לעמוד מנגד, ויחד עם אשתו וילי עסק בהברחתם של מאות צעירים יהודים מהמדינה. כאשר נתפס בידי הנאצים העדיף לעבור עינויים קשים ולא הסגיר את חבריו למבצע. לאחר שהוצא להורג בידי הגרמנים, מעט לפני סיום המלחמה, היה יופ אחד מחסידי אומות העולם הראשונים שעץ לכבודם ניטע ביד ושם.