“הם לוקחים את היהודים שלנו”, זעקו אלפי פועלים הולנדים שהתכנסו ברחובות אמסטרדם ביום שלישי כח שבט תש”א  (25.2.1941). ארוע ההזדהות עם היהודים הנרדפים שהקיף בשיאו שלוש מאות אלף איש החל כאשר הנאצים כיתרו את הרובע היהודי באמסטרדם, הציבו גדרות תיל מסביבו ושלחו מאות צעירים יהודים למחנות ריכוז בגרמניה. חברי המפלגה הקומיניסטית בהולנד הכבושה לא הסתפקו במחאה של מלכת הטלנד על המעשה. ביוזמתם השביתו מאות אלפי עובדים ברחבי המגינה את עבודתם ויצאו להפגנות ענק נגד רדיפות היהודים. הגרמנים ההמומים פתחו באש על המפגינים ותשעה מהם נרצחו. רבים ממנהיגי השביתה נתפסו והוצאו להורג ואילו אחרים וביניהם מנקה הרחובות פיטר נק ומתקן המדרכות וילהלם קראן זכו לימים לתואר חסידי אומות העולם. הרדיפות נגד יהדות הולנד נמשכו , אולם השביתה הייתה זרז לפעילות הצלה שביצעו רבים מאזרחי המדינה. לזכרה של השביתה שהייתה פעולת המחאה הגדולה ביותר שבוצעה באירופה הכבושה נגד רדיפות היהודים הוקם פסל של פועל נמל ליד בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם ומצעד הצדעה עובר לידו בכל שנה ביום השנה לשביתה.

“הוליך אחריו רבים בדרכו השקטה” נכתב על מצבתו של אורי אורבך, שנפטר בכז שבט תשעה (16.2.2015) אורבך (יליד 1960) גדל בפתח תקוה, למד בישיבת ההסדר בקרית שמונה ולחם במלחמת לבנון הראשונה. מגיל צעיר שימש כעתונאי וסאטריקן בבמות דתיות לאומיות ולאחר מכן כלליות. מאמרו “הטובים לתקשורת” (1987) גרם לצעירים דתיים רבים לעסוק בתחום.  כאיש תקשורת ולאחר מכן כחבר כנסת ושר היה אהוד על קהלים נרחבים והפרויקטים הרבים אותם קידם כמו פעולות לשינוי השיח הפוליטי הדתי לאומי ופעילויות למען קשישים כשר לאזרחים ותיקים זכו להצלחה רבה. אורבךשהפיץ בשנינות ובצורה נעימה את המסרים הדתיים לאומיים , גם בתקופות בהם עמדותיו של מחנה זה בתחום המאבק סביב ארץ ישראל ובסוגיות דת ומדינה  היו נתונים תחת ההתקפה תקשורתית קשה.. היה גם סופר ילדים פורה שכתב רבות על מושגים ביהדות, סיפורי חז”ל ומושגים וסיפורים שונים מעולמו של הילד הדתי לאומי. לאחר שנפטר מחלה בדמי ימיו הונצח במוסדות ציבור, תחרויות כתיבה, בתי ספר וגנים רבים ברחבי הארץ. לימים הולחנו חלק מהשירים שכתב

יעקב דורי נולד באודסה (1879) וגדל בחיפה. לאחר לימודי ההנדסה אותם סיים בבלגיה שב לארץ והיה ממתכנני הישובים בעמק יזרעאל. במקביל עסק מגיל צעיר פעילות הגנה, היה לוחם בגדוד העברי ומפקד ההגנה בחיפה בימי מאורעות תרצ”ו-תרצ”ט. פיקד על ארגון ההגנה הארצי בימי מלחמת העולם השנייה והוביל את שיתוף הפעולה עם הבריטים כהכנה לפלישה אפשרית של הנאצים לארץ.  ערב מלחמת העצמאות, לאחר שעסק בקניית נשק וציוד בארצות הברית, מונה שנית לראש המטה הכללי של ההגנה ומשקם צה”ל הפך לרמטכ”ל הראשון. עם זאת בשל מחלתו לא יכל להוביל את הצבא בימי המלחמה ובפועל יגאל ידין סגנו פיקד על הכוחות. לאחר המלחמה מונה לנשיא הטכניון במשך שנים רבות כיהן כראש עיריית חיפה ובמגוון תפקידים ציבוריים. במסגרת תפקידיו הסתייע  במיומנויותיו המדעיות  כדי לקדם את פיתוחם של מסגרות מתאימות ולכוחות ההגנה וצה”ל ולפעול למציאת אמצעי לחימה  מתאימים. נפטר  כ”ו שבט תשל”ג (29.1.1973). רבבות מתגייסים פוגשים עד היום את שמו ביומם הראשון בצה”ל עם הגיעם לבסיס הקליטה והמיון בתל השומר הקרוי על שמו.

חייהם של יהודי ליטא לא היו קלים. גזרות השלטון הרוסי יחד עם התפוררות חברתית פנימית שהלכה והתעצמה ורוחות ההשכלה והחילון שהחלו לנשוב בין בתי המדרש בעיירות, הניעו רבים מגדולי הדור לחפש דרכים חינוכיות חדשות להתמודדות עם אתגרי הדור. רבי ישראל ליפקין מסלנט (יליד 1819) הרים את הכפפה. .  הוא עבר מעיר לעיר ומכפר לכפר ובישר את  בשורת “תנועת המוסר”. תפיסה ולפיה על האדם ולומד התורה, במקביל ללימוד הש”ס והפוסקים להקדיש זמן ומאמצים לבירור עצמי נוקב, בשיטות שונות אותן פיתחו הוא ותלמידיו. בכל מקום אליו הגיע, דרש רבי ישראל תכונות של אמת, חמלה, אכפתיות וענווה. בספריו ובמאמריו הוא יסד תנועה רחבת היקף שקראה (בראשיתה ל”בעלי הבתים” ובהמשך לבני הישיבות) לפעול לבירור עצמי , להתגברות על יצרים ותאוות, ובעיקר לאכפתיות בין אדם לחברו. תורתו ואמרותיו של ר’ ישראל כמו “יותר קל ללמוד את כל הש”ס מלתקן מידה אחת” , “כל עוד הנר דולק אפשר לתקן”, “תדאג לרוחניות שלך ולגשמיות של חברך” נותרו לדורות.  נפטר בכ”ה בשבט תרמ”ג (2.2.1883)