עמוד הבית >> תרפ”ט

יז אב תרפט 23/08/1929

תרפ”ט

חודשים ארוכים של הסתה וטענות שווא של הממסד המוסלמי, ולפיהן היהודים זוממים להשתלט על הר הבית, השיגו את מטרתם. ההמונים, שהתכנסו על הר הבית בצָהֳרי יום שישי י”ז באב תרפ”ט (23.8.1929), ירדו מההר והחלו להתנפל על שכונותיה היהודיות של ירושלים. תוך מספר שעות התפשטה האש לכל רחבי הארץ. בשכונות החרדיות הוותיקות בניסן־ב”ק שבמזרח ירושלים, בצפת ובעיקר בחברון, שבהן לא פעלו כוחות “ההגנה”, בוצעו מעשי רצח והתעללות אכזריים מאין כמותם בתושבים המופתעים, שחיו מאות שנים בדו־קיום עם שכניהם. עשרות יישובים מבודדים ברחבי הארץ הותקפו ופונו בידי הבריטים, לעיתים לאחר קרבות הגנה ממושכים של המתיישבים, כמו בחולדה ובבאר טוביה. במוצא נרצחו שבעת בני משפחת מקלף בידי כנופיה (מרדכי, אחד הילדים  שניצלו, יהיה לימים רמטכ”ל צה”ל). ביישובים היהודיים הגדולים הצליחו כוחות ההגנה, ברוב המקרים, להדוף את המתקפה תוך שהם סופגים נפגעים. אוזלת היד של הבריטים, הביאה לכך שרק לאחר שבוע שבו נרצחו 135 יהודים שככו הפרעות. רבים רואים בתרפ”ט את ה”סיבוב” המשמעותי הראשון במאבק היהודי־ערבי על ארץ ישראל.

תרפ”ט

מאת דבר - עיתון דבר, שימוש חופשי,ויקפדיה

יז אב תרפט 23/08/1929

אירועים על המפה / מפת ישראל

//

זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור (דברים לב,ז)

//

תורת הרב קוק

דברים שנאמרו באזכרה לקדושי חברון, תר"ץ לכאורה מיותרת האזכרה לעיר האבות חברון זכר חברון, חורבנה והשאיפה לבנינה חקוקים על לוח לבנו ואין כל צורך בפעולה מיוחדת כדי להעלות לפנינו את זכרונה אולם אם אנו עושים את האזכרה הזאת, הרי מטרתה להביא את הזכרון הזה והרגשות התוססים בלבנו גם לידי פעולה מעשית לשם בנין חברון והקמת הריסותיה. עם זכר חברון עיר האבות עולה בזכרוננו מאמר אחד של חז"ל, המובא בראשונים: "מעשה אבות סימן לבנים". וישנם שני סוגים של סימנים: סימנים עצמיים וסימנים מקריים. הראשונים מסמנים את מהות הדבר המסומן על ידם ותכונתו הפנימית: והאחרונים מסמנים רק את החצוניות שלו. שבאה במקרה ושעלולה להתחלף. "מעשי האבות" שהם "סימן לבנים" שייכים לסוג הראשון. הם מסמנים את העצמיות. את התוכן ואין הם עלולים להשתנות ולהתחלף לעולם. המהות של חברון היא התחזקות והתעוררות בכח של נצח ישראל. כשהמרגלים הוציאו את דבת הארץ והמסו את לב דור המדבר מלבוא לרשת את הארץ אשר נתן להם ה'. היה כלב, היהודי העז. מחזק את העם ואמר: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" ומשום כך נפלה חברון בחלקו. גם אחרי שכלב ראה בעיניו דור של התנוונות. דור המדבר, בקלקלתם ובנפילתם "ויכום ויכתום עד החרמה". לא נפל ברוחו ואמר: "הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה, עודני היום חזק כאשר ביום שלוח אותי משה. ככחי אז ככחי עתה". ההרגשה הזאת מתעוררת בנו כשאנו חושבים על חברון. ועוד דבר: חברון הוא היסוד של מלכות ישראל שם נוצרה ונשלמה ממלכת דוד מלך ישראל הנצחית. שהיא קיימת לעד ולנצח נצחים. והיסוד הזה מיוסד על אותו היסוד שעליו בנוי העולם כולו, שהוא היסוד הבלימי. "תולה ארץ על בלימה". אנו קוראים את ארצנו הקדושה "ארץ ישראל" כדי לשבר את האוזן. אבל כדי לשבר את הלב אנו קוראים אותה "הארץ" סתם. כי כשבילנו. בשביל כנסת ישראל. הארץ היא ארץ ישראל. זהו העולם שלנו. ואותו עלינו לבנות על אותו היסוד הבלימי שעליו נבנה העולם כולו. אם נרפה את היסוד הזה לא תהיה לנו האפשרות לבסס את בנינו... אין לנו אלא תשובה נצחת! חברון היהודית תשוב ותבנה אי"ה לכבוד ולתפארת.

יש לך מה להוסיף על תרפ”ט? פרסם תגובה כאן