הרב מאיר יהודה גץ נולד (1924) בתוניסיה. מגיל צעיר רכש השכלה תורנית בכל מקצועות התורה, במקביל להשכלה כללית ולשליטה בשפות רבות. שימש כרב קהילה בתוניסיה במהלך ימי השואה, והוביל את קהילתו בימי הצרה. הצליח להימלט ממחנה כפייה גרמני, למד משפטים ועסק בפעילות ציונית ענפה ובארגון הגנה עצמית בקרב הצעירים היהודיים בתוניסיה. לאחר ששימש כמנהל מוסדות חינוך של עליית הנוער, הגיע לארץ והתיישב בכרם בן זמרה בגליל העליון, שם שימש עשרות שנים כרב היישוב, כמנהל בית הספר וכרכז הביטחון האזורי שעסק לא פעם במשימות חשאיות מעבר לגבול. לאחר שבנו, אבנר, נפל בקרב לשחרור ירושלים, עברו בני המשפחה לרובע היהודי המתחדש בעיר העתיקה, והרב גץ החל לשמש כרב הכותל והמקומות הקדושים. במשך שנות דור קבע הרב גץ את סדרי התפילה והשהות במקום, יזם את חפירת מנהרות הכותל (כולל ניסיון להיכנס למחילות שמתחת להר הבית, שנבלם בידי ממשלת ישראל), הקים מחדש את ישיבת המקובלים בית אל ועמד בראשה עד לפטירתו בכ”ג באלול תשנ”ה (18.9.1995).
