המסורת היהודית מספרת על הריון שהתעכב שנים ארוכות, ועל כוך ניסי בקיר סמטה שהציל את האם המעוברת מפני פרש שניסה לדורסה. כך הגיע לעולם (בשנת 1040) רבנו שלמה יצחקי (רש”י). רש”י שגדל סמוך לגבול גרמניה וצרפת, השלים במסירות ובגאונות את פירושו לספרי התורה ולרוב מסכתות הש”ס. הפירוש ממזג בתוכו מדרשי חז”ל, הבחנות פשטניות חדות, ידע רב בדקדוק ובחוכמות העולם, וגם יכולת לומר בצניעות “לא ידעתי”. הפירוש נפוץ במהירות ברחבי העולם היהודי, ורש”י קיבל את הכינוי “פרשנדתא”, הפרשן בהא הידיעה. במקביל למפעלו הפרשני הגדול, נודע רש”י כמנהיג הקהילות היהודיות באשכנז בימים הקשים של מסעי הצלב. הוא עסק גם בפייטנות ובפסיקת הלכה, ואף סדר הפרשיות בתפילין נקבע בדרך כלל לפי שיטתו. רש”י הותיר אחריו משפחה מפוארת, ובראשה בנותיו, תלמידות חכמים בפני עצמן, ונכדיו, שהיו בין מחברי פירוש “התוספות” על פירושו לגמרא. בבתי ישראל נלמד עד היום “חומש עם רש”י” כלימוד התורה הבסיסי ביותר, ועשרות מפרשים לאורך הדורות ניסו לעמוד על עומק כוונתו בפירושיו לתורה ולגמרא. נפטר בכ”ט תמוז ד’תתס”ה (13.7.1015)
