קרוב לארבעה חודשים אחרי שחדלה האש בשדות הקטל באירופה, הגיעה לסיומה מלחמת העולם השנייה גם בחזית האוקיינוס השקט. בבוקר כ”ד באלול תש”ה (2.9.1945) עלו שר החוץ וראש מטה הצבא היפני לאוניית המלחמה האמריקאית “מיזור”, שעגנה במימי מפרץ טוקיו, וחתמו על הסכם כניעתה של יפן לצבא האמריקאי בראשות הגנרל מקארתור. טקסי כניעה דומים התרחשו במקביל בחזיתות השונות ברחבי אסיה והאוקיינוס השקט, ובהם נכנעו קצינים יפנים לכוחות בעלות הברית. היפנים, שהמשיכו להילחם גם לאחר כניעת גרמניה, הסכימו להיכנע רק לאחר שתי פצצות האטום שהטילו האמריקאים על הירושימה ועל נגסאקי, ולאחר שהצבא הרוסי הפר את ברית הניטרליות בין רוסיה ליפן וכבש שטחים בצפון סין מידי הצבא היפני. מעורבותו חסרת התקדים של הקיסר, שאף לראשונה בהיסטוריה היפנית שידר נאום כניעה לאומה, הכריעה את אחרוני קנאי המלחמה בצבא יפן. יפן נכנסה לשנים ארוכות של משטר כיבוש אמריקאי ששינה את פניה, ולאחריו ברית הדוקה עם המערב ונחישות פציפיסטית לא לאחוז יותר בדרך המלחמה. מלחמת העולם השנייה, על עשרות מיליוני הרוגיה, תמה.
