האחרונה ברשימת הפורעניות שציינה המשנה שאירעו בתשעה באב, הייתה נפילתה של ביתר. שרידי העיר המתנשאת מעל נחל רפאים שמדרום מערב לירושלים נחפרו במאה האחרונה, והממצאים המרשימים, שכללו את שרידי החומות והביצורים היהודיים כמו גם את עקבותיהם של רבבות הפולשים הרומאים, מעידים על הקרב האחרון של לוחמי בר כוכבא. חז”ל מתארים את נוראות המצור שהוטל על העיר ונמשך כשלוש שנים וחצי, ומספרים כי ביתר נפלה בסופו של דבר בתשעה באב של שנת 136 לספירה בשל בקיעים פנימיים וחשדנות בין אנשי הצבא לאנשי הרוח. תיאורי הטבח הרומאי כפי שהובאו בחז”ל ובספרות העמים מעוררי חלחלה, ועם זאת ראו חכמינו סימן של תקומה ותקווה עם נתינתם של הרוגי ביתר לקבורה. חורבות ביתר הנמצאת היום בתוך הכפר בתיר מוקפות בישובים יהודיים – ביתר עילית ההולכת ומתפשטת על גבעות הרי יהודה והיישוב מבוא ביתר. את מורשת הקרב של העיר העתיקה שימרו גם אנשי בית”ר והאצ”ל, שנשאו את דגל לוחמי בר כוכבא בשעה שעם ישראל שב לארצו בדורנו. ומעל הכול – דברי המשורר אורי צבי גרינברג :”אמת היא תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר”.
