הצעיר שהגיע לחופי ניו יורק זמן קצר לאחר תחילתה של מלחמת העולם השנייה היה המום. מנהיגי יהדות אמריקה סירבו בכל תוקף להפעיל לחץ ציבורי על הממשל האמריקאי כדי שיסייע ליהודי אירופה, שטבעת החנק סביבם הלכה והתעבתה מיום ליום. חששם של מנהיגי היהודים מלעורר אנטישמיות ומלהרגיז את השלטון לא מנע מהלל קוק להתחיל לפעול. הצעיר (יליד 1915) שלמד בירושלים אצל דודו, הרב קוק, בישיבת מרכז הרב ובאוניברסיטה העברית, והספיק להיות ממפקדי האצ”ל, הקים את “הוועד לשחרור האומה”. יחד עם פעילים יהודיים ולא יהודיים החל במסע אגרסיבי של יחסי ציבור, עצומות, הפגנות ועצרות, שכמותו לא ידעה אמריקה ושנועד להזעיק את דעת הקהל והממשל לטובת יהודים. הלחץ נשא אט אט פרי, ובשלהי המלחמה החלו האמריקאים (גם אם מעט מדי ומאוחר מדי) לפעול לעזרת הפליטים, ואפשרו את הצלחתם של רבבות יהודים. קוק (ששינה את שמו בארצות הברית לפיטר ברגסון) סייע בגיוס משאבים לטובת לוחמי האצ”ל, והיה ממארגני האונייה אלטלנה. היה חבר הכנסת הראשונה, הוגה דעות וממנהיגי הימין החילוני בישראל הצעירה. נפטר בכ”ט באב תשס”א (18.8.2001).
