עמוד הבית >> מיוחס לעם סגולה

מיוחס לעם סגולה

מעמד הר סיני הלך והתקרב. כמעט קט יתחילו שלושת ימי ההגבלה, שבסופם יימסרו עשרת הדיברות. המסורת מספרת שרגע לפני כן, ביום ב’ בסיוון, קיבל עם ישראל את המסר המחייב: וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ (שמות י”ט, ה-ו). הביטויים “עם סגולה” ו”ממלכת כהנים” ילוו את עם ישראל מכאן ולהבא. הם יחייבו עמידה ברף גבוה (וענישה כאשר לא עומדים בו), ויהיו למוקד של אתגר, התלבטות ופולמוס בין ישראל לעמים ובתוך הקבוצות השונות של עם ישראל, לגבי משמעותם ודרכי יישומם, מימי התנ”ך עד ימינו אלה. יום ב’ בסיוון, שבו נאמרה ההבטחה, זכה לכינוי “יום המיוחס”, והעובדה שהוא יום החול היחיד בשנה הנתון בין שני ימים מיוחדים (ראש חודש סיוון מזה, ושלושת ימי ההגבלה שלפני שבועות מזה) תרמה לייחוסו ולייחודו. במשך השנים זכה יום זה להתייחסות מיוחדת בהיבטים הלכתיים שונים ובתורת החסידות, והוא נחשב כיום משמעותי ברצף ימי ההכנה לקראת מתן תורה בחג השבועות.

מיוחס לעם סגולה

מאת רמברנדט ויקפדיה

אירועים על המפה / מפת העולם

//

זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור (דברים לב,ז)

//

תורת הרב קוק

הַחֵפֶץ שֶׁל הַעֲמָדַת גּוֹי אֶחָד בָּעוֹלָם בְּתוֹר מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת לְמוֹפֵת עַל הָאוֹר הָעֶלְיוֹן הָאֱלֹהִי הַחוֹדֵר בְּחַיֵּי הָעַמִּים, שֶׁרַק בִּהְיוֹתוֹ מָצוּי וְעוֹמֵד, בִּהְיוֹתוֹ חָסֹן וְחָפְשִׁי, בִּהְיוֹתוֹ שָׁב לְבִנְיָנוֹ וּלְאָשְׁרוֹ, אַחֲרֵי כָּל הוֹפָעוֹתָיו הַמְרֻבּוֹת בֶּעָבָר, אַחֲרֵי כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו הַקָּשִׁים, אַחֲרֵי כָּל צֵרוּפָיו וְלִבּוּנָיו, בְּשׁוּבוֹ עִם כָּל דֵּעוֹתָיו וְעִם כָּל קִנְיָנָיו, עִם כָּל רְכוּשׁ נִשְׁמָתוֹ וְכִשְׁרוֹן חַיָּיו, עִם כָּל טָהֳרָתוֹ הַגּוּפָנִית, הַגִּזְעִית וְהָאֱמוּנִית, עִם כָּל תּכֶן הַהוֹפָעָה הָאֱלֹהִית, שֶׁהִיא לוֹ לְמוֹרָשָׁה וְשֶׁסְּגֻלַּת אַרְצוֹ מְגַדַּלְתּוֹ וּמְרַחַבְתּוֹ, אָז עַל-יְדֵי אוֹתָהּ הַיְדִידוּת הַפְּנִימִית שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם תַּחַת כָּל הַמַּשְׂטֵמָה וְהָרְדִיפוֹת אֲשֶׁר קִבֵּל מֵהֶם, עַל-יְדֵי כָּל הַכָּבוֹד וְהַהִשְׁתּוֹמְמוּת אֲשֶׁר כָּל הַגּוֹיִים כֻּלָּם יוּכְלוּ לְהַרְאוֹת עָלָיו תַּחַת כָּל הַבּוּז וְהַחֶרְפָּה אֲשֶׁר טָפְלוּ עָלָיו, עַל-יְדֵי כָּל אוֹתָהּ הַתְּשׁוּקָה שֶׁל הַהִתְחַבְּרוּת וְהָרֵעוּת עִם עַם ד' אֵלֶּה עִם נַחֲלַת ד', אֲשֶׁר סְגֻלַּת הַקּדֶשׁ בְּטָהֳרָתָהּ לְטָהֳרַת הַחַיִּים סְפוּנָה בּוֹ, רַק עַל-יְדֵי חִקּוּי אָרךְ עַל-יְדֵי הַדְרָגָה שֶׁל הַעֲמָקָה דּוֹרִית יְכוֹלָה הִיא לָצֵאת אֶל הַפּעַל בְּמִדָּה הֲגוּנָה גַּם בִּשְׁאָר הָעַמִּים בְּכָל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, – אָז יְברַר לַכּל, כִּי סְגֻלַּת הַקּדֶשׁ אֵינָהּ סְגֻלָּה זָלָה, שֶׁיְּכוֹלָה לְהִנָּטֵל בְּכָל יָדַיִם מְסֹאָבוֹת, כִּי אִם סְגֻלָּה הָעוֹלָה בְּעָמָל נוֹרָא בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ קְבוּעָה, וְעַל-יְדֵי זְכוּת נַחֲלַת קדֶשׁ שֶׁל אָבוֹת לְבָנִים נוֹשְׂאֵי עֻלָּם בְּאַהֲבָה וְשׁוֹמְרִים דֶּרֶךְ ד' בְּכָל עז. אָז יוּסְרוּ פְּנֵי הַלּוֹט מֵעַל כָּל הָעַמִּים והמסכה הנסוכה על הגויים אָז יוּסְרוּ פְּנֵי הַלּוֹט מֵעַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל עמוד לד הַגּוֹיִים, וְאוֹתָהּ הַוַּתְּרָנוּת 111 שֶׁל הַמִּינוּת תֻּכַּר כְּמוֹ שֶׁהִיא בְּתוֹר מַטְבֵּעַ פְּסוּלָה, הַמְסַמְּאָה אֶת הָעֵינַיִם וּמְטַמְּאָה אֶת הַנְּפָשׁוֹת, מַרְבָּה רֶצַח וְדָם וְכָל תּוֹעֵבָה. "ד' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה, אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ, וְיאמְרוּ: אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל" 112, "וְנִשְׂגַּב ד' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" 113, "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ד' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" 114.

יש לך מה להוסיף על מיוחס לעם סגולה? פרסם תגובה כאן