עמוד הבית >> יצהר

יח תמוז תשמד 18/06/1984

יצהר

המשפחות שעלו ביום י”ח בתמוז תשמ”ד (18.6.1984) למרומי השומרון עמדו נפעמות על הרכס  בגובה 818 מטר, והשקיפו מאחת מתצפיות הנוף היפות בארץ. מטרתן של הגרעין הצעיר הייתה לאזרח את היאחזות הנח”ל שקמה שנה קודם לכן במקום, ונקראה תחילה בשם “רוגן”, במעין מענה לדרישת נשיא ארה”ב דאז, רונלד רייגן, להפסיק את ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון. יצהר,  ששמה נגזר מעצי הזית המרובים באזור, יצאה לדרך. גלגולים רבים עבר היישוב במהלך שנות קיומו. קבוצות מגוונות של מתיישבים, שטחי חקלאות גדולים במרחבי ההרים ותשעה מאחזים המקיפים את היישוב, הפכו את יצהר למוקד לתשומת לב ארצית. יצהר טיפחה פעילויות חינוך ויצירה רוחנית המשלבת את תורת החסידות עם האווירה הייחודית להרי ארץ ישראל, כמו גם התמודדות עם אתגרים חינוכיים ייחודיים. המתח הביטחוני המלווה את היישוב, יחד עם נחישותם של התושבים להעצים את מפעל ההתיישבות, גרמו לא פעם להתמודדות מורכבת שקיבלה הד ציבורי. בשנים האחרונות זכתה יצהר לתואר המדהים של היישוב עם מספר תורמי הכליה הגדול ביותר בישראל יחסית לגודל אוכלוסייתה.

יצהר

מאת מיכאלי, ייחוס, ויקפדיה

יח תמוז תשמד 18/06/1984

אירועים על המפה / מפת ישראל

//

זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור (דברים לב,ז)

//

תורת הרב קוק

אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּה דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקַת קִיּוּמָהּ הַחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר-חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלּוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ. וּמִתּוֹךְ כָּךְ אִי-אֶפְשָׁר לַעֲמד עַל הַתּכֶן שֶׁל סְגֻלַּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּלְהוֹצִיא לַפּעַל אֶת עמֶק חִבָּתָהּ, בְּשׁוּם הַשְׂכָּלָה רַצְיוֹנָלִית אֱנוֹשִׁית כִּי-אִם בְּרוּחַ ד' אֲשֶׁר עַל הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ, בַּהַטְבָּעָה הַטִּבְעִית הָרוּחָנִית אֲשֶׁר בְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא שֶׁשּׁוֹלַחַת אֶת קַוֶּיהָ בִּצְבָעִים טִבְעִיִּים בְּכָל הָאֳרָחוֹת שֶׁל הַהַרְגָּשָׁה הַבְּרִיאָה, וּמַזְרַחַת הִיא אֶת זְרִיחָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה עַל-פִּי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁל רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, הַמְמַלֵּאת חַיִּים וְנעַם עֶלְיוֹן אֶת לְבַב קְדוֹשֵׁי הָרַעְיוֹן וַעֲמֻקֵּי הַמַּחֲשָׁבָה הַיִּשְׂרְאֵלִית. הַמַּחֲשָׁבָה עַל-דְּבַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא רַק עֵרֶךְ חִיצוֹנִי כְּדֵי הַעֲמָדַת אֲגֻדַּת הָאֻמָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא בָּאָה כְּדֵי לְבַצֵּר עַל-יָדָהּ אֶת הָרַעְיוֹן הַיַּהֲדוּתִי בַּגּוֹלָה, כְּדֵי לִשְׁמר אֶת צִבְיוֹנוֹ וּלְאַמֵּץ אֶת הָאֱמוּנָה וְהַיִּרְאָה וְהַחִזּוּק שֶׁל הַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, אֵין לָהּ הַפְּרִי הָרָאוּי לְקִיּוּם, כִּי הַיְסוֹד הַזֶּה הוּא רָעוּעַ בְּעֵרֶךְ אֵיתַן הַקּדֶשׁ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. הָאִמּוּץ הָאֲמִתִּי שֶׁל רַעְיוֹן הַיַּהֲדוּת בַּגּוֹלָה בּוֹא יָבוֹא רַק מִצַּד עמֶק שִׁקּוּעוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּמִתִּקְוַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְקַבֵּל תָּמִיד אֶת כָּל תְּכוּנוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת. צְפִיַּת יְשׁוּעָה הִיא כּחַ-הַמַּעֲמִיד שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַגָּלוּתִית, וְהַיַּהֲדוּת שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא הַיְשׁוּעָה עַצְמה

יש לך מה להוסיף על יצהר? פרסם תגובה כאן