כ”ה בשבט תש”ב (12.2.1942). הגרסה הרשמית של משטרת המנדט דיברה על ירי במהלך ניסיון בריחה. רק שנים לאחר מכן, אישרו הנוכחים בדירה הקטנה בדרום תל אביב, כי אברהם שטרן, יאיר, נרצח בידי קצינים בריטים מיד לאחר שזוהה על ידיהם כמפקד מחתרת הלח”י. שטרן, יליד פולין, נודע כעילוי ספרותי. מוריו באוניברסיטה העברית ייעדו אותו לקריירה אקדמית מבטיחה. הוא, לעומת זאת, העדיף להצטרף לארגון האצ”ל, וללחום למען חירות ישראל. בתפקידו כסגן מפקד האצ”ל, אימץ לעצמו את הכינוי “יאיר”, על שמו של מפקד לוחמי החרות במצדה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, סירבו יאיר וקומץ מאנשיו להישמע להחלטת ההגנה והאצ”ל להפסיק את הלחימה בבריטים עד לתום המלחמה. כנגד דעתם של רוב יהודי הארץ, המשיכו אנשי הלח”י לפעול כנגד הבריטים, וחלמו על הקמת מעצמה עברית גדולה ומשגשגת, שתהיה אור לגויים. עם הירצחו של יאיר, היו אנשי הלח”י מנודים ובודדים. שנים מאוחר יותר, הפך יאיר לגיבור לאומי. ישובים קרויים על שמו, והמונים נאספים ליד קברו ביום הירצחו.