אריה בורנשטיין, הילד היהודי מאוקראינה (יליד 1879), הפך במחציתה הראשונה של המאה העשרים ליהודי החשוב והמשפיע בעולם, כנראה. מגיל צעיר התחבר לתנועות הסוציאליסטיות, החל לפרסם מאמרים בכתבי העת המפלגתיים והיה מעורב בפעולות מחתרתיות נגד שלטון הצאר. במהלך המעצרים הרבים שאותם חווה, והבריחות מרוסיה לכל רחבי אירופה, שינה את שמו ל”ליב טרוצקי”. לאחר השתלטות הקומוניסטים על ברית המועצות, כיהן כשר החוץ והקים את הצבא האדום שבהנהגתו ניצח, נגד כל הסיכויים, את אויבי המהפכה. טרוצקי, כריזמטי ואכזר, אידיאולוג נחוש וקנאי הובס לבסוף בידי סטלין. הוא נאלץ להימלט מרוסיה, נדד ברחבי העולם, ובסופו של דבר – נרצח בידי מתנקש, איש המשטרה החשאית הסובייטית בביתו במקסיקו סיטי בי”ז באב ת”ש (20.8.1940). טרוצקי התכחש ליהדותו, היה אתאיסט קיצוני שרדף את נציגי הדת ופעל לסגירת מוסדותיה. הוא האמין כי הפתרון לבעיה היהודית הוא התבוללות, ונחרד מהמסע האנטישמי שנוהל נגדו ונגד משפחתו בידי סטלין ובידי שאר אויביו. בשנותיו האחרונות החל טרוצקי לתמוך במידה מסוימת ברעיון הציוני. לימים, עלו כמה מבני משפחתו לארץ, והם מתגוררים ביישובים תורנים בשומרון…
