שלושת הנוסעים מיפן ירדו מטיסת אייר־פרנס שנחתה בנמל תעופה לוד ביום י”ז בסיוון התשל”ב (30.5.1972). הם נראו כתיירים תמימים. רק כאשר הם שלפו ממזוודותיהם תתי מקלעים ורימונים, התברר כי מדובר בטרוריסטים, אנשי “הצבא האדום היפני” (כך נקראו כאשר התאמנו בצפון קוריאה) שחברו בשם הסוציאליזם העולמי ו”המאבק בדיכוי” למרצחים מארגוני הטרור הפלשתינים. הירי לכל עבר גרם לקטל בקנה מידה ענק. עשרים וחמישה אזרחים, רובם תיירים מפורטו ריקו, נרצחו. עשרות נפצעו. בין ההרוגים היה פרופ’ אהרן קציר, מבכירי אנשי המדע המבריקים בישראל, שרבים ניבאו לו קבלת פרס נובל על הישגיו ועל מחקריו. שניים מהמחבלים נהרגו, ואילו השלישי, קוזו אוקומטו, נתפס ונשפט. אביו של הרוצח שיגר למשרד החוץ מכתב התנצלות מרגש על כישלונו בחינוך בנו, וביקש להוציא את בנו להורג כדי לכפר על האסון. למרבה הצער, בקשתו נדחתה. אוקומטו נשפט למאסר עולם, אך שוחרר בעסקת ג’יבריל כעשור לאחר הטבח, וכיום הוא חי בביירות. בעקבות האירוע, שונו סידורי האבטחה בנמל התעופה לוד (שהפך בהמשך לנתב”ג), והוא נחשב כיום לאחד מנמלי התעופה המאובטחים בעולם.
