השמדת הצוענים

תורת הרב קוק

הָאֱלִילוּת הִרְגִּישָׁה בְּיִשְׂרָאֵל, בַּיַּהֲדוּת, אֶת אוֹיַבְתָּהּ הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה, אֶת הַכּחַ, אֲשֶׁר לְפִי מִדַּת הִגָּלוֹתוֹ יֵצַר לָהּ הָעוֹלָם, וַתֵּצֵא שִׂנְאָה אִינְסְטִינְקְטִיבִית עַזָּה לְיִשְׂרָאֵל עמוד נ מִכָּל הַגּוֹיִים. הַמִּינוּת, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִשְׁתַּדְּלָה לְהִנָּזֵר מִן הָאֱלִילִיּוּת הָרִשְׁמִית, מִכָּל מָקוֹם נוֹסְדָה עַל בְּסִיסִים קְרוֹבִים לֶאֱלִילִיִּים. לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִתְפַּלֵּשׁ בְּתוֹךְ אֻמּוֹת אֱלִילִיּוֹת, אֲשֶׁר הָאֱלִילִיּוּת חָדְרָה בְּתוֹכִיּוּת נִשְׁמָתָן, דָּמָן וּבְשָׂרָן, כִּי-אִם בְּקַחְתָּהּ לָהּ סִגְנוֹן אֱלִילִי לִרְפִידָתָהּ וְהַשְׁטָחַת סִגְנוֹנָהּ. יוֹדַעַת הִיא יָפֶה, שֶׁאִם בְּאֶפֶס יָד יִתְמַסְמֵס וְיִכְלֶה הַסִּגְנוֹן הָאֱלִילִי, הָרָפוּד לָהּ, לֹא תִּמְצָא עוֹד מַעֲמָד בַּחַיִּים לְמַטְבְּעָהּ הַמְיֻחֶדֶת וְתֻכְרַח לְהִבָּלַע בְּלִיעָה רוּחָנִית בַּיַּהֲדוּת, מְקוֹרָהּ, עַל כֵּן עוֹמֶדֶת הִיא גַּם כֵּן עַל נַפְשָׁהּ, וַתִּמָּלֵא שִׂנְאַת מָוֶת לַיַּהֲדוּת וּלְיִשְׂרָאֵל מַחֲזִיקֶיהָ. וְכֵן הַדָּבָר הוֹלֵךְ בְּכָל הַשְּׂדֵרוֹת וּבְכָל הַמַּצָּבִים. מִלְחֶמֶת הַקִּיּוּם עוֹשָׂה אֶת דַּרְכָּהּ כְּבָעוֹלָם הַחָמְרִי גַּם בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי, בְּעוֹלַם הַדֵּעוֹת וְהָרַעְיוֹנוֹת. בְּכָל תּקֶף וְהַכָּרָה פְּנִימִית מְלַמֶּדֶת הִיא קִבּוּצִים רַבִּים, הָמוֹן בִּלְתִּי מְלֻמָּד, לַעֲמד עַל נַפְשָׁם בִּבְחִינָתָם הָרוּחָנִית, כְּשֵׁם שֶׁהִיא מְלַמֶּדֶת אֶת הַתּוֹרָה הַזּאת אֶת פְּרָטֵי בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְאֶת הַקִּבּוּצִים הָאֱנוֹשִׁיִּים בִּבְחִינָתָם הַחָמְרִית. רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַנְּטִיּוֹת הַלָּלוּ יוֹצְאוֹת אֶל הַחַיִּים וּמְחוֹלְלוֹת מַעֲשִׂים כַּבִּירִים, בָּאִים פִילוֹסוֹפִים, חוֹקְרֵי הַנֶּפֶשׁ וְטֶבַע הָעַמִּים, וּמְגַלִּים אֶת חָכְמָתָהּ שֶׁל הַהַכָּרָה הָאִינְסְטִינְקְטִיבִית אֲשֶׁר הִקְדִּים הֶהָמוֹן, הַהוֹלֵךְ אַחַר רִגְשׁוֹתָיו, לְדַעְתָּהּ, וּלְפַלֵּס עַל-פִּיהָ אֶת נְתִיב חַיָּיו. הַמַּדָּע יְבַסֵּם אֶת הַנְּטִיּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת וּכְפִי הָאֶפְשָׁרִי יִתֵּן לָהֶן צוּרָה תַּרְבּוּתִית וּמוּסָרִית, אֲבָל לֹא יַעַקְרָן מִמְּקוֹמָן, כִּי עֲצוּמוֹת הֵן מִמֶּנּוּ, וְגַם הַמִּשְׁפָּט וְהַצֶּדֶק עַל יְמִינָן. כִּי הֲלֹא הֵן הֵן מַעֲמִידֵי הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים, וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ זְכוּת קִיּוּם לְקִבּוּץ לְאֻמִּי וְחֶבְרָתִי בְּאֵיזוֹ צוּרָה שֶׁתִּהְיֶה יֵשׁ לוֹ הַמִּשְׁפָּט לְהָגֵן עַל קִיּוּמוֹ, מִכָּל דָּבָר אֲשֶׁר יְבַלְּעֵהוּ, וּבְתַחְבּוּלוֹת יַעֲשֶׂה לוֹ מִלְחָמָה.