רבנו משה איסרליש נולד בפולין (1530), ופעל רוב ימיו בעיר קרקוב שבה גם נפטר, ונקבר בל”ג בעומר, י”ח באייר ה’ של”ב (30.5.1572). מגיל צעיר, במקביל לפעילותו כראש ישיבה, כדיין, וכרבה של קרקוב, עסק בכתיבה והחל בכתיבת ספרו המונומנטלי “דרכי משה”, שנועד להיות ספר ההלכות הכללי לעם ישראל. כשנודע לו על כתיבת ספר “השולחן ערוך” של רבי יוסף קארו מצפת, שהיה גם הוא ספר המקיף את כל תחומי ההלכה הנוהגים כיום, ויתר הרמ”א על ספרו, והפך את חיבורו ל”מפה” – הערות על ספר השולחן ערוך כמנהגי אשכנז. זאת, כדי למנוע מחלוקות בעם ישראל. במהלך השנים הפך הרמ”א לפוסק המרכזי של יהדות אירופה, ותלמידי חכמים קראו עליו את הפסוק “ובני ישראל יוצאים ביד רמ”א”. הרמ”א עסק בכתיבה וגם בפרשנות של ספרים ושל חיבורים מתחום הנגלה והנסתר, ובעת גלותו מקרקוב בימי מגפה, שלח פירוש מקורי על פי הקבלה לאביו בתור משלוח מנות. יהודי פולין שהעריצוהו כתבו על קברו “ממשה עד משה לא קם כמשה”, ועד השואה היו אלפי יהודים עולים לקברו ביום פטירתו.
