“כאקרובט בין הטיפות”. כך תיארה חייקה גרוסמן את התנהלותה בימים שבהם ניצלה את המראה הארי שלה ונעה בין גטאות פולין, כשהיא מעבירה למחתרות השונות ידיעות וציוד לקראת מרד. גרוסמן, ילידת 1919, הייתה חלק מהנהגת תנועת “השומר הצעיר”. אף על פי שהיה ברשותה רישיון עלייה לארץ ישראל, היא החליטה להישאר כדי לסייע לחברי התנועה בעת המלחמה. מלבד הסיכון הגדול שלקחה על עצמה בתפקידה כקשרית, היא הייתה בין מקימי המחתרת בגטו ביאליסטוק. לאחר שחוסל הגטו, ברחה לצד הארי, הקימה רשת ריגול בעיר, ובשלהי המלחמה הובילה קבוצות פרטיזנים לשחרור מחנות ריכוז ועבודה. עָסקה בשיקום הקהילה היהודית בפולין אחרי השואה, וקידמה את העלייה לארץ. עם הקמת המדינה עלתה לארץ, שם פגשה את אהובה, מאיר ארקין, שממנו נפרדה 12 שנה קודם לכן. השניים נישאו וגרו עשרות שנים בקיבוץ עברון. גרוסמן הייתה האישה הראשונה שנבחרה להיות ראש מועצה אזורית. הייתה חברת כנסת מטעם מפ”ם במשך שנים ארוכות, תפקיד שבו עסקה בעיקר בקידום צדק חברתי, וזכתה לכבוד מצד כל חברי הבית, כולל אלו שחלקו על דעותיה. נפטרה בח’ בסיוון תשנ”ו (26.5.1996).
