את שמות הוריו דאג להנציח בספריו המונומנטליים: ספר השאלות והתשובות “נודע ביהודה” על שם אביו, וספר “ציון לנפש חיה” (צל”ח) על שם אמו. בהנהגתו הציבורית, נודע כמי שלא חת מפני תקיפי הציבור, ולא נמנע מלהוכיח את עשירי העיר בשעה שנעשו מעשי עוול נגד הקבוצות החלשות. רבי יחזקאל לנדאו, נולד בפולין, וכיהן כרב בעריה. אך יותר מכל, נודע כרבה של העיר פראג, שבראש קהילתה המפוארת עמד עשרות שנים. ה”נודע ביהודה”, כפי שכונה על שם ספרו, שנפטר בי”ז באייר תקנ”ג (29.4.1793), כיהן במקביל גם כראש ישיבה, וקיים יחסים טובים עם ראשי השלטון האוסטרי. נודע כמי שהקפיד לעמוד על קוצו של יו”ד בפרטי ההלכה, ויצא נגד התנועות שהתחדשו בימיו, תוך שהוא מודע ליתרונות ולטוב שבשיטתם, ומנהל את המחלוקת בכבוד. בשעה שבפראג השתוללה מלחמת שבע השנים, הוצע לו לצאת מן העיר כמו שאר נכבדיה, אך הוא סירב ונותר עם בני קהילתו. ספריו, בכל תחומי ההלכה והאגדה, משמשים עד היום כמקור חשוב ומשמעותי בקרב לומדי התורה בעולם היהודי.
