“גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים לה, אל יחשוב החושב כי פתאום ירד ה’ יתברך משמים ארץ, או ישלח משיחו לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ..כי אם מעט מעט תבוא גאולת ישראל.. כי ראשית הגאולה על ידי התעוררות רוח נדיבים ועל ידי רצון המלכויות ” (מתוך דרישת ציון)
הרב צבי קלישר, למד תורה מפי רבי עקיבא איגר, והכיר היטב גם את כתבי קאנט ושפינוזה. היה גדול בתורה ובהלכה, אך גם קשוב היטב לרוחות הלאומיות המודרנית. מהראשונים שמבין חכמי ישראל שקראו לשיבה עצמית לציון, גם מבלי לחכות לניסים ונפלאות. כתב, נאם, פעל וחי למען ארץ ישראל וישובה, תוך שהוא מנסה לשכנע את עשירי היהודים, לפעול למען ישובה של הארץ. כמו שאר “מבשרי הציונות” הוא הקדים את דורו. אך רעיונותיו וספריו נותרו והשפיעו. לאחר פטירתו בה’ בחשוון תרל”ה (16.10.1874 ) המשיך ספרו “דרישת ציון”, בו קרא לישוב הארץ והקמת המקדש, להכות גלים. הרעיונות שנולדו בפולין, היכו שורש בסופו של דבר בין חלוצי קיבוץ טירת צבי, הקרוי על שמו.
