תורת הרב קוק
אמת, אשר האור המיוחד, אור עליון אשר הוא זורח תמיד על כנסת ישראל, מקרוב או מרחוק,(ההשגחה האלוקית המתמדת ) לא חדל משלח אליהם את קויו המזהירים ומשיבים נפש.(לא חדלה מלהשפיע) אז ישוב אלינו חילנו,(כוחנו) בנינו ישובו וחי לבבם,(התחזקו ויתעוררו לחיים) וישובו לנו סופרים נאמנים סופרי ישראל הראוים לשמם. "הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון וחקור בהם, והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו". כן טובה היא הגבורה לישראל כלכל עם,(הגבורה מועילה לעם ישראל כמו לכל העמים) אבל מדה מיוחדת יש לנו, שלא נשכח את יסוד גבורתנו.(בעם ישראל קיים ענין מיוחד שממנו נובעת הגבורה) המציאות בעצמו, צריך להדריך אותנו אל אותו הסדר והסגנון (התוכן )של המצליחים שבתולדתנו, אל הטובים שבמלכים ואל המעולים שבגבורים,(יש ללמוד מהגיבורים שבהסטוריה היהודית) בהם נמצא עז ד', ושם אלהי ישראל עומד בראש כל נצח וגבורה, מעולם לא טעמנו טעם של גבורה מצלחת בת כפירה ורמיסת קודש. על-כן רק גבורת קדש אנחנו צריכים לספח אל כל מבוקש של גבורה ועז,(יש לבסס את הגבורה על האמונה והביטחון בקב"ה) ואנשי החיל הללו, המאזרים (המחזקים)את בנינו בגבורת קדש, המיוחדת באופיה הישראלי המיוחד, כשנהיה חפצים להבין לדעת ולהגיע עד עומק רגשותיהם לצרפם עם כל התעודות של החיים שהזמן גרמה,(להבין את מעשה גבורתם בקשר עם שיבת ציון וגאולת ישראל שבדורנו) - גבורי כח אלה, המה שרי קדש צדיקי ישראל, המלאים באהבת עמם וארצם עם כל חולשתם הגופנית, גבורת נפשם פנימה תהיה תמיד לנו לאות גבורה, (העוצמה שלהם נובעת מרוחניות ולא מגשמיות)ועמוד נצחון קודש, "לא בחיל ולא בכח כי-אם ברוחי אמר ד' ". "כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך". מי בכל העמים, כעמנו, שמאס את הגבורה היבשה והקשה, הגבורה שכולה חמרית העקובה מדם, ומביאה לבסוף את הגוי כלו לידי שפלות ובהמות גסה, שאחריתה היא כליון והעברה מן העולם. היתכן לנו לחשוב, שעל יסוד שכולו הפוך מטבע עמנו נוכל לארוג(לחבר ) דברים מעשיים והיסתוריים.(לחבר בין המציאות העכשוית לבין ההסטוריה של עם ישראל) זהו אמנם החסרון העקרי שבכל מעשינו. זה כמה שנים הננו ממששים כעורים קיר. פונים לכמה צדדים לבקש עצות בעד עמנו וארצנו, (מבקשים פתרונות לבעיות אל אומות העולם)והננו מבקשים רק חיקוי שלם מעמים זולתנו, בשעה שעלינו להשכיל, שאין לנו דוגמא שלמה(אין דמיון מושלם) בעולם, על כן אי אפשר לנו לעשות מהלך היסתורי בחיקוי שלם, מה שבאמת אין חפץ החיקוי בא כי-אם מרפיון כח עצמי.(הרצון לחקות את אומות העולם נובע מחולשה של הכח העצמי ) על-כן עלינו לשוב למקורם של ישראל, חמושי כח, ומלומדים בדוגמאות ומשלים(לומדים בדרך משל וחיקוי) מחיי עם ועם בפיתוח חיי הצבור החמריים, אבל רק בערך משל קרוב.(לא בדמיון מוחלט מהם בכל פרטיו אלא רק בלימוד כללי) והיסוד לפעולתנו, הכח המעמיד(הבסיסי), צריך שיהיה לעולם טבעיותינו העצמית ממקור ישראל,(מן התורה והאמונה) אשר יוסיף ויתגבר, כפי אשר נשכיל לכבד את אנשי הסגולה שבקרבנו,(תלמידי החכמים ) ולחפץ לדעת ארחות חייהם וצביונם ולהרחיב צדדי הנהגה הכללית לרוחם,(לרצות ללמוד מהתנהגותם ומדבריהם ולהתאים אותם לחיי הכלל) "ד' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר".
כמה יפה ומלבבת תהיה הרשימה (הרושם וההשפעה)של גבורה לאומית בישראל(שבאה מצד השייכות לאומה הכללית ) כשתהיה מתחברת (מורכבת )מאהבת עמנו וארצנו עם רוממות ואצילות הנפש של ידיעת ערכנו המיוחד(עם ה'), עם נשיאת דגלנו ברמה, כפי המובן הלאומי האמיתי,(התוכן והמהות הלאומית).
