בתוך האימה והחשיכה של ימי השואה, הבליחו פה ושם מעט נקודות אור של “חסידי אומות העולם”. אחד הידועים שבהם, היה אוסקר שינדלר, שנולד בשנת 1908. שינדלר, גרמני יליד צ’כיה, הצטרף בצעירותו למפלגה הנאצית. ככל הנראה, קרבתו לנאציזם לא נבעה מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך רצון לנצל הזדמנויות עסקיות שנקלעו לידיהם של מקורבי השלטון. עם כיבוש פולין בידי הגרמנים, השתלט שינדלר על מפעל מתכת בקרקוב שהיה בבעלות יהודית, והעסיק בו יהודים מהגטו הסמוך. שינדלר נהג בהגינות יחסית עם עובדיו, ובהדרגה החליט להצילם מהאסון שציפה להם. בעזרת שוחד רב, והודות לקשריו האישיים, פרשׂ שינדלר את חסותו על מאות יהודים, ופעל בכל דרך להצילם מהשמדה. גם לאחר חיסול גטו קרקוב והעברת שרידיו למחנות כפייה, הצליח שינדלר לשמור על עובדיו, ופעל בכל דרך כדי להציל עוד ועוד יהודים. למעלה מאלף יהודים חייבים, ככל הנראה, את חייהם באופן ישיר למסירותו. לאחר המלחמה, קיבל שינדלר את תואר “חסיד אומות העולם”, וסרט קולנוע מפורסם שנעשה על הפרשה, הפיץ בכל העולם את סיפורו.נפטר בכ”ג חשוון תשל”ה (9.10.1974) ונקבר בבית העלמין הנוצרי בהר הזיתים.
