בכ”ט באלול תשל”א (19.9.1971) סיכמה מדינת ישראל שנה לא פשוטה. הטרור הרים ראש בלבנון וברצועת עזה, ופעולות צבאיות אינטנסיביות נדרשו כדי לחסלו. פעילותה של תנועת ה”פנתרים השחורים” שקראה לצדק חברתי הגיעה בשנה זו לשיא, ופעולותיה עוררו דיון ציבורי נוקב. במגזר הערבי, מחוץ לתשומת הלב של הציבוריות הישראלית, נוסדה באותה השנה התנועה האסלאמית, שיובל שנים מאוחר יותר תהפוך לגורם דומיננטי מאוד בפוליטיקה הישראלית. ובכל זאת, כדי לרומם את אווירת החג המתקרב, ביקשה הנהלת קול ישראל מיוצרים שונים לכתוב יצירות לכבוד ראש השנה. אחת היוצרות, שנחשבה כבר באותה עת כמשוררת הלאומית – נעמי שמר, החליטה לכתוב שיר קצר ולהקדיש אותו לאמה, רבקה ספיר. השיר שבקע ממקלטי הרדיו בערב החג של אותה השנה הפך מייד לקלסיקה ישראלית, המשלבת ישן וחדש. “תפילה נושנה”, עם תקווה ש”יפה ושונה תהיה השנה”. הדימוי המסורתי של “נר נשמה”, עם תיאור צמיחת החצב המבשר את בא הסתיו, קנה לו אוהדים רבים. “בראש השנה, בראש השנה, ליבנו ענה בתפילה נושנה, שיפה ושונה תהא השנה, אשר מתחילה לה היום”. שנה טובה.
