“גדול חוקרי בית־שני בדורנו” כך תואר פרופסור מנחם שטרן בידי חבריו לקהילה האקדמית, שהעניקו לו את “פרס ישראל” בשנת תשל”ז. מנחם שטרן, שנולד בפולין בשנת 1925, עלה לארץ בגיל צעיר עם משפחתו ולמד באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן באוניברסיטת קיימברידג’ שבבריטניה. שטרן התמחה בתקופה הסוערת של ימי בית שני, ופרסם ספרים ומאמרים רבים על תקופה זו. מפעל חייו היה אוסף של שלושה כרכים, שבהם ליקט את כל ההתייחסויות של סופרים יווניים ורומאיים בני התקופה לעם ישראל. שטרן הרצה שנים רבות באוניברסיטה העברית, היה ממייסדי מרכז זלמן־שזר ומהעומדים בראשו, ונחשב להיסטוריון בעל שם עולמי. בבוקר י”ט בסיוון תשמ”ט (22.6.1989), צעד שטרן כדרכו מדי יום ביומו מביתו ברחביה לספרייה הלאומית בגבעת רם. מחבל ערבי שארב לו בשביל שקט וצדדי בעמק המצלבה, התנפל עליו ורצחו. קבוצת ילדים מכיתה א’, שסיירו במקום יחד עם מורתם, מצאו אותו לאחר כמה דקות, כשלצדו תיקייה חומה ובה טיוטת מחקרו האחרון. יהי זכרו ברוך.
