ההצלחה בהפצת המוסכמה ולפיה יש לשוחח בעברית במבטא ספרדי, שיטת הלימוד “עברית בעברית”, חידושן של המילים: מצלמה, שחקן, חקלאי, בדיחה ומצפן, וייסודה של הספריה הלאומית. כל אלו היו בין פעולותיו של פרופסור דוד ילין, שנפטר בכב’ כסלו תש”ב (12.12.1941). ילין, איש ירושלים ובן למייסדי “נחלת שבעה” נולד ביא’ אדר ב’ תרכ”ד ( 19.3.1866). נודע מגיל צעיר כעתונאי, סופר ומורה מוכשר. במהלך “מלחמת השפות” שהתחוללה בארץ ערב מלחמת העולם הראשונה, הקים את בית המדרש למורים העברי בשכונת בית הכרם, הידוע עד היום כמכללת דוד ילין. כאיש ציבור כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים, ראש הועד הלאומי של הישוב היהודי בארץ, והיה בין מייסדי הסתדרות המורים והאוניברסיטה העברית. עיקר עיסוקו היה בפיתוח מוסדות החינוך ובהנחלת השימוש בעברית לכל חלקי האוכלוסייה ולכל תחומי החיים בארץ. היה נשוי לאיטה, בתו של הרב יחיאל מיכל פינס, מראשי ההתיישבות החדשה בארץ. ביחד פעל הזוג ילין לקידום נושא החינוך. במהלך מאורעות תרצ”ו (1936) שכלו דוד ואיטה ילין את בנם אבינועם, איש חינוך חשוב שלעצמו.
