חברי קיבוץ רביבים לא האמינו למראה מזלם הטוב. שיטפון פתאומי שהתחולל בעיצומו של הקיץ הלוהט מילא את מאגרי המים הריקים, ושדה פרחי הסייפן החל לפתע לפרוח בשלל צבעים מרהיבים. הפריחה והזרימה הגיעו בדיוק בזמן להרשים את האורחים החשובים שבאו לראות את פלאי ההתיישבות היהודית בנגב באותו יום, חברי ועדת אונסקו”פ. אחד עשר חברי ועדת החקירה של האו”ם לפתרון בעיית ארץ ישראל (UNSCOP) הגיעו לארץ בכ”ח בסיוון תש”ז (16.6.1947) וסיירו בה קרוב לחודש. היישוב היהודי קיבל בהתלהבות את הוועדה. ראשיו הופיעו בפניה וטענו בלהט בזכות הקמת מדינה יהודית, וחברי הוועדה הוזמנו לסיורים בהתיישבות היהודית בכל רחבי הארץ. בסיוריהם התרשמו חברי הוועדה מההצלחה היהודית בהפרחת השממה בנגב ובאזור ים המלח, והזדעזעו למראה גירושם של מעפילי אוניית “אקסודוס” מהארץ, שהתרחש באותם ימים שבהם שהתה הוועדה באזור. הערבים, מבחינתם, החרימו את הוועדה והודיעו שיתנגדו בכוח לכל פשרה. מהארץ, המשיכה הוועדה לסיורים במדינות ערב ובאירופה, ובסופם העבירו חבריה לאו”ם את ההמלצה לחלק את הארץ לשתי מדינות. מדינת ישראל יצאה לדרך.
