אוהב התורה והארץ

יואל

יישכ''ח אני חושב שדמותו האמיתית (והגדולה) של הרמב''ן, מעומעמת מידי בקרבנו. כמדומני שהיום אוהביו מדגישים רק את הצד המיסטי-קבלי. ואלו הרציונאלסטים, מסוייגים ממנו כ 'אנטי רמב''ם'. ואלו אני מגלה אותו, כמיזוג אצילי של 'מאמין נלהב', חוקר דקדקן (ואגב גם בתחום השׂפה- דקדוק עברי, הוא מצטיין ומקורי), ובעל קשב עמוק לכל תוכן וחכמה. הוא קשוב מאוד למדע ' *בעל כורחינו נאמין* לדברי היוונים האומרים שהקשת היא תוצר טבעי של חוקי האופטיקה', ובכתיבתו על -משקל ה 'שקל' המקראי, הוא דן בין עמדת הגאונים לרש''י ו 'מוכיח' שהגאונים צודקים. אבל כשהוא מגיע לארץ ורואה ממצא ארכיאולוגי, של שקל מימי בית שני, הוא חוזר בו ומצדיק את רש''י. הוא רואה את 'לשון-הקודש' מחד כ 'שפת-האל'. ומאידך מרבה להראות את התפתחות הלשון כלשון מדוברת. ובאיגרתו איגרת השלום 'טרם אענה אני שוגג', הוא מתגחה במלוא עוצמתו, בסגנון *ובענווה*, וככהן השלום, בין תלמידי-החכמים. בקיצור, דמות מיוחדת, שחשוב ללמוד את תורתו ואת דמותו. ועוד חזון למועד וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם ושבת שלום יואל נוימן