הדיפלומט האמריקאי ואיש האו”ם ראלף באנץ’ הביט בסיפוק בחברי המשלחת הישראלית והמצרית, שהתיישבו מסביב לשולחן הדיונים במלון “השושנים” שבאי רודוס. התאריך היה יא’ טבת תש”ט (12.1.1949). כבר למעלה משנה השתוללו הקרבות ברחבי ארץ ישראל. עתה, לאחר הניצחון הישראלי החד משמעי במלחמה, הסכימו מדינות ערב סוף סוף לפתוח בשיחות, שאמורות היו להביא להסכמי שביתת נשק בין הצדדים הלוחמים. חודשים ארוכים ארכו השיחות, תחילה עם המצרים ולאחריהם הלבנונים, הירדנים והסורים. סוכם על חילופי שבויים ונקבע תוואי הגבול בין ישראל לשכנותיה (“קו ירוק”). במהלך השיחות ניסו הירדנים והסורים להתחמק מהדרישות הישראליות ולהימנע ממשא ומתן. בתגובה החליטה ישראל להזכיר לשכנותיה מי הצד שניצח במלחמה. ריכוזי הכוחות של צה”ל לאורך הגבולות, והאזהרה כי צה”ל ישלים בכח הזרוע את ההשתלטות על שטחי יהודה, שומרון ורמת הגולן, הבהירו את המסר והחזירו את הצדדים לשולחן המשא ומתן. בסופם של הדיונים נותר ראלף באנץ’ עם פרס נובל לשלום, ומדינת ישראל עם תקווה כי השיחות יהיו פתח לשלום אמיתי. לגבי חלק מהמדינות עדיין מחכים.
