רבי יעקב כולי נולד בירושלים (1689), כבן למשפחת רבנים מפוארת. בגיל צעיר הופקד בידי משפחתו על משימת ההוצאה לאור של ספרי סבו, הראשון לציון, רבי יעקב חביב. הואיל ולא היו בתי דפוס בארץ ישראל, עבר רבי יעקב לקושטא, ושם עסק בהדפסת ספרי סבו וספרים אחרים של רבותיו. במהרה הפך לאחד הרבנים הבולטים באימפריה העות’מאנית, והשפעתו נודעה בכל רחבי הבלקן. מתוך רצון להנחיל את לימוד התורה גם להמוני העם, לנשים ולילדים, יזם רבי יעקב את המפעל המונומנטלי של “ילקוט מעם לועז”. במסגרת מפעל זה, ליקט על כל אחד מפסוקי התורה מדרשים, סיפורים הלכות ודברי מוסר, ושזר אותם ברצף המאפשר קריאה שוטפת ומרתקת. היצירה נכתבה בלדינו (שפת “מעם לועז”), וזכתה להצלחה ולתפוצה עצומה. רבי יעקב הספיק לכתוב את הפירוש רק על ספר בראשית ועל חלק מספר שמות טרם פטירתו בי”ט באב התצ”ב (10.8.1732). רבנים אחרים המשיכו את כתיבת היצירה, עד שהושלמה קרוב למאתיים שנה לאחר תחילתה. ילקוט מעם לועז תורגם לערבית יהודית, לעברית ולאנגלית, והפך לאחד מספרי הקודש הנפוצים בעולם היהודי.
