מלבי”ם

הרב מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל (מלבי”ם) נולד שנת 1809 באוקראינה, ולמד בישיבות פולין. מנערותו, נודע המלבי”ם כגדול בתורה, וכבעל יכולת כתיבה מהירה ובהירה. לאחר כהונה ברבנות של מספר קהילות בפולין, מונה המלבי”ם לשמש כרבה של יהדות רומניה, והוא התיישב בבוקרשט. במשך שנים ארוכות הנהיג המלבי”ם את הקהילה, תוך שהוא מתמודד עם אתגרים מורכבים בתחומי החינוך ושמירת המצוות. בשל מאבקו נגד התנועה הרפורמית, נרדף המלבי”ם בידי השלטונות. הוא נעצר מספר פעמים, ולבסוף גורש מרומניה. בשנותיו האחרונות, הוצע למלבי”ם להתמנות לרב הראשי של מספר קהילות גדולות באירופה, ואף להיות מנהיג הציבור היהודי הדתי בארצות הברית הצעירה. אולם, בשל מצב בריאותו, הוא העדיף להישאר במזרח אירופה, והשקיע את זמנו בעיקר בכתיבת ספריו המרובים. פירושו המונומנטלי לתנ”ך, “התורה והמצווה”, נועד להוכיח “כי כל דברי תורה שבעל פה, מוכחים ומוטבעים בפשט” – בתורה שבכתב. פירושו זה, המשלב גם ידע דקדוקי רב מאוד וגם פרשנות מקורית ומרתקת, הפך לאחד מפירושי התנ”ך הנפוצים בעולם היהודי. נפטר בראש השנה, א’ בתשרי תר”מ (18.9.1879)