מנהיגי עם הספר החליטו שלא ייתכן שחגיגות העשור למדינת ישראל, יסתכמו אך ורק במצעדים צבאיים ובהצגת הישגים גשמיים. הרעיון לערוך חידון ארצי ועולמי שישקף את ידיעת התנ”ך התקבל בברכה על דעת דוד בן גוריון, חובב התנ”ך, וביום י”ח באב תשי”ח (4.8.1958) התכנסו בירושלים המתמודדים שהגיעו לשלב הארצי. החידון, שיועד למבוגרים, שודר בשידור ישיר ברדיו והתקיים בנוכחות כל הנהגת המדינה. המנצח, שענה על כל השאלות בשלמותן, היה עמוס חכם, שסבל מלקות דיבור, התייתם בגיל צעיר, ומצא את פרנסתו בדוחק כפקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים. בעקבות החידון, ובעקבות זכייתו גם בשלב הבינלאומי שהתקיים עשרה ימים מאוחר יותר, הפך עמוס לגיבור לאומי, החל בקריירה ספרותית ומחקרית, וכתב כרכים רבים מפירוש “דעת מקרא” על התנ”ך. החידון עצמו הפך למסורת, התקבע בפולקלור הישראלי, ואף זכה להיות הנושא של מערכון “מה הוא קופץ” המפורסם. בהמשך השנים, עבר מוקד תשומת הלב לחידון התנ”ך לנוער המתקיים עד היום ביום העצמאות. בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לחדש גם את חידון התנ”ך למבוגרים.
