“כדאי שישחק מעט בכדור”, כך המליצו הרופאים להורים של הילד שסבל מנכות ברגליו. להוריו של יעקב חודורוב, שנולד בט”ז בסיוון תרפ”ז (16.6.1927), התברר כי הילד אכן יודע לשחק מעט בכדור… בגיל שלוש עשרה החל חודרוב לשחק כשחקן מקצועי, בעיקר כשוער, ומהר מאוד הפך לכוכב הכדורגל הגדול של היישוב היהודי בימי המנדט ושל מדינת ישראל הצעירה. את משחקי הכדורגל הפסיק חודרוב, לא פעם, כדי לשרת כלוחם קרבי בשורות ההגנה וצה”ל. בימים שבהם כל משחק בינלאומי של ישראל היה סוג של גאווה לאומית, נאבקו חודרוב וחבריו לנבחרת נגד נבחרות מהטובות בעולם, ומפעם לפעם, גם יכלו להם. חודרוב, שלפרנסתו עבד כמסגר, הקפיד להילחם במשך כל משחק, גם כששבר תוך כדי המשחק את אצבעותיו או את כתפו. הוא סירב להצעות מפתות שהגיעו מקבוצות כדורגל בחו”ל, תוך הסבר ש”הוא משחק למען הכבוד הלאומי ולא למען הכסף”. לאחר פרישתו עבד חודרוב כמאמן, וזמן קצר לפני פטירתו בשנת 2006, קיבל את פרס ישראל על היותו “מופת לדורות של חובבי ספורט ובני הנוער בישראל”.
