“הם לוקחים את היהודים שלנו”, זעקו אלפי פועלים הולנדיים שהתכנסו ברחובות אמסטרדם ביום שלישי, כ”ח בשבט תש”א (25.2.1941). אירוע ההזדהות עם היהודים הנרדפים, שהקיף בשיאו שלוש מאות אלף איש, החל כאשר הנאצים כיתרו את הרובע היהודי באמסטרדם, הציבו גדרות תיל מסביבו ושלחו מאות צעירים יהודיים למחנות ריכוז בגרמניה. חברי המפלגה הקומוניסטית בהולנד הכבושה לא הסתפקו במחאה של מלכת הולנד על המעשה. ביוזמתם, השביתו מאות אלפי עובדים ברחבי המדינה את עבודתם, ויצאו להפגנות ענק נגד רדיפות היהודים. הגרמנים ההמומים פתחו באש על המפגינים, ותשעה מהם נרצחו. רבים ממנהיגי השביתה נתפסו והוצאו להורג, ואילו אחרים, וביניהם מנקה הרחובות פיטר נק ומתקן המדרכות וילהלם קראן, זכו לימים לתואר “חסידי אומות העולם”. הרדיפות נגד יהדות הולנד נמשכו, אולם השביתה הייתה זרז לפעילות הצלה שביצעו רבים מאזרחי המדינה. לזכרה של השביתה, שהייתה פעולת המחאה הגדולה ביותר נגד רדיפות היהודים שבוצעה באירופה הכבושה, הוקם פסל של פועל נמל ליד בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם ומצעד הצדעה עובר לידו בכל שנה ביום השנה לשביתה.
