התקף הלב בעיצומה של הַמראָה ביום ט”ז במרחשוון תשנ”ה (21.10.1994) קטע את שירת חייו של אחת הדמויות המרתקות בעולם השירה היהודי במאה העשרים. הרב שלמה קרליבך נולד בגרמניה, ועם עליית הנאצים לשלטון עקר עם משפחתו לארצות הברית, שם היה מבחירי תלמידי הישיבות ומקורב מאוד לרבי מלובביץ’. הרבי אף שלח אותו להיות “שליח חב”ד” הראשון באוניברסיטאות במדינה. על רקע תרבות שנות השישים, החל הרב קרליבך לפעול להפצת יהדות בדרך ייחודית המבוססת על התאמת מוזיקה פופולרית לפסוקים מן המקורות, הדגשת אהבת האדם ויצירת שיח ישיר עם הצעירים היהודיים שחיו באווירת ה”סיקסטיז”. שיריו הפכו ללהיטים בכל רחבי העולם היהודי, והופעותיו, שבהן שילב גם סיפורים חסידיים שסיפר בדרכו הייחודית, מצאו את הדרך לליבם של יהודים רבים. קרליבך, שהיה פעיל מאוד גם במאבק למען שחרור יהודי ברית המועצות, והיה מסור למדינת ישראל ולחיילי צה”ל, ספג ביקורת נוקבת מצד חוגים רבניים על חלק מפעילויותיו. אולם, גם עשרות שנים לאחר פטירתו, אלף הלחנים שחיבר שהפכו למוכרים כמעט בכל בית יהודי, ומאות מנייני תפילה הפועלים בסגנונו ממשיכים את דרכו.
