עמוד הבית >> ארץ וייסורים

ט סיון תקצט 22/05/1839

ארץ וייסורים

הוא שָׁכַל במגפות ובפרעות את אשתו וארבעה מילדיו. ביתו וקהילתו נחרבו פעם אחר פעם. הרדיפות והגזרות מצד השלטונות העות’מניים לא פסקו ולו לרגע. אבל כל זה לא הפריע לרבי ישראל משקלוב להמשיך לבעור באהבת ארץ ישראל ולפעול בכל כוחו למען יישובה. רבי ישראל, מתלמידי הגר”א, עלה בראשית המאה התשע עשרה יחד עם חבריו מהעיר שקלוב שבליטא, ועמד בראש קהילת “הפרושים” שהוקמה בצפת. הוא נשלח מטעם הקהילה למסעות גיוס כספים בחו”ל. בארץ, סייע ליישוב היהודי בצפת לעמוד מול כל הגזרות והאסונות שנחתו עליו, ועמד בראש פעולות ההצלה לקהילה בעיר לאחר רעידת האדמה הגדולה. בין לבין, הספיק רבי ישראל משקלוב לחבר את הספר “פאת השולחן” על המצוות התלויות בארץ, ובו תיאר את נחישותו להישאר בארץ גם לאחר הייסורים הנוראיים שעבר: “כי בייסורים רבים עמדה לי אשר זכיתי להסתפח בנחלת ה’ “. בירושלים, עסק רבי ישראל ביוזמות שונות להעצמת היישוב, וביניהן הקמת בית הכנסת “חורבת רבי יהודה החסיד” .בט’ בסיוון תקצ”ט (22.5.1839) נפטר רבי ישראל ונקבר בטבריה.

ארץ וייסורים

מאת Hanay - נוצר על ידי מעלה היצירהויקפדיה

ט סיון תקצט 22/05/1839

אירועים על המפה / מפת ירושלים

//

זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור (דברים לב,ז)

//

תורת הרב קוק

חֶפְצֵנוּ הַפְּנִימִי הַמְפַעֵם בְּקֶרֶב נִשְׁמָתֵנוּ, לְהַעֲמִיד אֶת צִבְיוֹן אֻמָּתֵנוּ עַל אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ בִּמְלֹא תָּאֳרָהּ, בְּכָל שִׂרְטוּטֶיהָ וְקַוֶּיהָ הַמַּשְׁלִימִים אֶת תְּכוּנָתָהּ, הַמְגַלִּים וּמַבְלִיטִים שֶׁזּאת הִיא אֻמָּתֵנוּ אָנוּ בְּעֶרְכָּהּ הָרָם הַמְּקוֹרִי, בִּגְוִיָּתָהּ בְּנַפְשָׁהּ בְּרוּחָהּ וְנִשְׁמָתָהּ. לְזאת אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ יָמִים קַדְמוֹנִים, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. הִנֵּה יָשַׁנְנוּ שְׁנַת תַּרְדֵּמָה לְאֻמִּית מֶשֶׁךְ גָּלוּת אֲרֻכָּה וְקָשָׁה מְאד. כּחוֹתֵינוּ הַלְּאֻמִּיִּים נִשְׁאֲרוּ אָז בְּלוּעִים בְּקִרְבֵּנוּ פְּנִימָה, מִבַּחוּץ הַכּל נַעֲשֶׂה מְקֻמָּט וּמְזֻקָּן, אֲבָל מִבִּפְנִים טַל הַחַיִּים הוֹלֵךְ וְזוֹרֵם. כְּשֵׁם שֶׁהַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בִּכְלָלָן בְּכָל מִלּוּאֵיהֶן הָלְכוּ עִמָּנוּ בַּגּוֹלָה 14 וְשָׁמְרוּ לָנוּ בָּהּ אֶת לֵחַ חַיֵּינוּ וְאֶת חוֹתַם רוּחֵנוּ עַל-פִּי עַצְמוּתֵנוּ הַפְּנִימִית, הֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לְאֵלֶּה יְמֵי הַתְחָלַת תְּקוּפַת הַהֶאָרָה לְחַיִּים שֶׁל חֵפֶץ תְּחִיַּת הָאֻמָּה בְּאַרְצֵנוּ, כֵּן יָבִיאוּ אוֹתָנוּ הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לִידֵי רוֹמְמוּת הַחַיִּים שֶׁעַל-פִּי צוּרָתָם הַשְּׁלֵמָה הֵן נִקְבְּעוּ. וְכָל אֲשֶׁר נוֹסִיף לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַהוּתָן שֶׁל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ כֻּלָּן וְנִרְאֶה כַּמָּה רְחוֹקוֹת הֵן מֵאִתָּנוּ, כַּמָּה חַיֵּינוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בִּתְנָאִים יוֹתֵר בְּרִיאִים וַחֲזָקִים עַד שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ הַמִּצְווֹת מִתְקַיְּמוֹת בָּהֶם, כֵּן יִגְדַּל בָּנוּ הַחֵשֶׁק לְקַיֵּם בְּאַהֲבָה וּבִיקַר אֶת אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְקַיְּמוֹ בְּתוֹר זֵכֶר לַדָּבָר, זֵכֶר קדֶשׁ, זִכָּרוֹן לְחַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁיָּבוֹאוּ לָנוּ בְּבוֹא תְּשׁוּעָה שְׁלֵמָה לְעַמֵּנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ לִתְשׁוּעַת עוֹלָמִים, וַאֲשֶׁר בְּקַיְּמֵנוּ אוֹתָן עַכְשָׁו הִנְנוּ מַעֲשִׁירִים אֶת נִשְׁמַת אֻמָּתֵנוּ בְּאוֹתָהּ אֵשׁ הַקּדֶשׁ אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְשַׁלְהֶבֶת הַקּדֶשׁ מְלֵאַת הַחַיִּים לְעֵת חַיָּה

יש לך מה להוסיף על ארץ וייסורים? פרסם תגובה כאן

תפריט נגישות