מאה ספרים, מאתיים פיוטים, חמישים שנות הנהגה. רבי יוסף חיים, שנולד בבגדד בשנת 1835 ונודע בכינויו “הבן איש חי”, נחשב לגדול מנהיגיה של יהדות עיראק בעת החדשה. הוא נולד למשפחת רבנים ידועה, ולאחר פטירת אביו, בהיותו בן עשרים וארבע, החל להנהיג את קהילת בגדד. ה”בן איש חי” נודע בדרשותיו המרתקות, שאותן נשא מדי שבת בשבתו בפני אלפי (ולעיתים יותר מכך) מאזינים. בדרשותיו ובספריו, הרבה לשלב עניני הלכה ואגדה, ודאג להנגשתם לכלל חלקי האוכלוסייה. ה”בן איש חי” (שחיבב מאוד את דמותו התנ”כית של בניהו בן יהוידע, שר הצבא של שלמה, וקרא לספריו בשמות כינוייו השונים של בניהו) אהב את ארץ ישראל, ובעת ביקורו בקבר רבי שמעון בר יוחאי, חיבר את הפיוט הידוע “ואמרתם כה לחי”. רבי יוסף סירב לקבל שכר מהקהילה עבור רבנותו, ועסק במסחר יחד עם אחיו. בי”ג אלול תרס”ט (30.8.1909) בשעה שעלה להתפלל על קברו של יחזקאל הנביא בצפון עיראק, נפטר ה”בן איש חי”, ומאה אלף איש ליוו אותו למנוחות בבגדד.
