ליל כ”ח בשבט תשנ”ז (4.2.1997). עשרות הלוחמים עלו על שני מסוקי היסעור שהמתינו להם בשדה התעופה במחניים. לוחמי נח”ל, גולני, שריון והיחידות הנלוות אליהם, בראשותו של המג”ד משה מועלם, היו בדרכם למוצבים “בופור” ו”דלעת”. הלוחמים תכננו להצטרף לחבריהם היושבים בעומק שטחה של לבנון, כדי להמשיך ולהגן משם על יישובי הצפון. מספר דקות לאחר ההמראה, עוד לפני שעברו את הגבול, התנגשו המסוקים זה בזה. המסוקים התלקחו והתרסקו סמוך למושב שאר-ישוב. איש מבין שבעים ושלושה הלוחמים שהיו בשני המסוקים לא שרד. יום אבל לאומי הוכרז במדינת ישראל, ורבבות ליוו את הנופלים למנוחות. ועדת חקירה לא הצליחה לאתר את הגורם לאסון, אך המליצה על שינוי נהלים בנושאים שונים, כדי למנוע אירועים דומים. בשנת 2008 הוקם אתר הנצחה גדול ומרשים לחללי האסון במקום התרסקות המסוקים ליד שאר-ישוב, וברחבי הארץ הוקדשו בתי כנסת ואתרים שונים לזכרם. האסון העצים את הוויכוח בארץ על נוכחותו של צה”ל בדרום לבנון, ויכוח שהביא בסופו של דבר לנסיגת צה”ל מלבנון שלוש שנים מאוחר יותר.
