“הוליך אחריו רבים בדרכו השקטה” נכתב על מצבתו של אורי אורבך, שנפטר בכ”ז בשבט תשע”ה (16.2.2015). אורבך (יליד 1960) גדל בפתח תקווה, למד בישיבת ההסדר בקרית שמונה ולחם במלחמת לבנון הראשונה. מגיל צעיר שימש כעיתונאי וכסטיריקן בבמות דתיות לאומיות, ולאחר מכן גם כלליות. מאמרו “הטובים לתקשורת” (1987) גרם לצעירים דתיים רבים לעסוק בתחום. כאיש תקשורת, כחבר כנסת וכשר היה אהוד על קהלים נרחבים, והפרויקטים הרבים שאותם קידם כמו פעולות לשינוי השיח הפוליטי הדתי לאומי ופעילויות למען קשישים (בעת כהונתו כשר לאזרחים ותיקים) זכו להצלחה רבה. אורבך הפיץ בשנינות ובנעימות את המסרים הדתיים־לאומיים, גם בתקופות שבהן עמדותיו של מחנה זה בתחום המאבק סביב ארץ ישראל ובסוגיות דת ומדינה היו נתונות תחת ההתקפה תקשורתית קשה. היה גם סופר ילדים פורה שכתב רבות על מושגים ביהדות, על סיפורי חז”ל ועל מושגים וסיפורים שונים מעולמו של הילד הדתי־לאומי. לאחר שנפטר ממחלה בדמי ימיו, הונצח במוסדות ציבור, בתחרויות כתיבה, בבתי ספר ובגנים רבים ברחבי הארץ. לימים, הולחנו חלק מהשירים שכתב .
