יוחאי בן נון נולד בחיפה (1924) וגדל בירושלים, שם חווה גם את מאורעות תרפ”ט שהטביעו חותם עמוק על אישיותו, וסייעו בהחלטתו להקדיש את חייו לביטחון ישראל. שירת בפלמ”ח והקים את החוליה לחבלה ימית, שעסקה בפגיעה בספינות בריטיות. במלחמת העצמאות הקים את פלוגת הנמל בחיפה. לחם בקרבות ירושלים ושם נפצע קשה. עסק במבצעי רכש והקים את שייטת 13. על תפקודו באחד ממבצעיה הראשונים של השייטת, שבו פיקד על השמדת אוניית הדגל המצרית “האמיר פארוק” וניהל את המבצע תוך סיכון עצמי והתגברות על תקלות רבות, קיבל את התואר “גיבור ישראל”. היה ממפקדי חיל הים במבצע סיני, והוביל את לכידת המשחתת המצרית “אברהים אל אוואל” שניסתה להפגיז את חיפה. כמפקד החיל בשנות השישים, הוביל את קליטת הצוללות, את פיתוח הטיל “גבריאל” ואת ספינות הסער שסייעו לניצחונות החיל בששת הימים וביום כיפור. לאחר שחרורו, מילא תפקידים ביטחוניים שונים, והקים את המכון לחקר הימים והאגמים בחיפה, המְרַכּז את חקר הים והחקלאות הימית בישראל. נפטר בכ”ז בסיוון תשנ”ד (6.6.1994)
